אני לא אוהבת יפיופים. באמת. אם הגעתם עד הלום ואתם מצוידים במבנה גוף מושלם, פנים מרהיבות ומעולם לא היה לכם יוםשיעררע, כנראה שלעולם לא נוכל להיות ידידים, כי אני, קוראיי המדאימים, אוהבת אתכם דווקא לא מושלמים.

 

יש אנשים, בלי שמות, שאני מחזיקה מהם לא מעט, שנהנים לקטר באזניי על השניים וחצי קילו שהם צריכים להשיל, על האזניים הבלתי סימטריות שלהם ועל החיבור המעצבן בין פולקעסיהם. בזזזזז, מבזק חדשות מיוחד! אני מחבבת בדיוק את זה, את האנושיות שבחוסר השלמות. כשאני רואה מישהו שנראה ממש טוב, אני מפתחת חשדנות כלפיו: אולי הוא אידיוט, אולי הוא דביל, ואולי הוא סתם בלתי נסבל בגלל עדת המעריצות המקיפה אותו. ככה אני אוהבת, ואתם, כוסונים בהדחקה, יכולים להסכים איתי, או להיות יפים ולשתוק.