בדרך כלל אפשר להגדיר את יחסיי עם כנופיות הספאם באינטרנט כיחסים חמים; הם שולחים לי מכתבים 76 פעם ביום, כנראה שהם באמת מחבבים אותי. כל תיבות הדואר שלי מוגנות בעשרות כלים, פיצ'רים ורוטוויילרים מכווני ספאם. כל הודעת דואר שמגיעה אליי עוברת תחקור ותשאול שמפילים לרצפה טובי המטלטלים של בחורינו הטובים. כל דואר זבל שמגיע אליי עובר קריעה, גזירה, שריפה וקבורה בקומות, פלוס הריסת בתי משפחתו של דבר הדואר. בקיצור, אני ממש יסודית. למרות זאת, מדי פעם מגיעים אליי ערימות ספאם המציעות שפע מוצרים שלא יכולתי לחיות בלעדיהם: דירה מפוארת בקנדה (ההשקעה הכי טובה!), גלולות ויאגרה, שיאגרה וניאגרה (להגברת המיניות המתפרצת שלי), דיפלומות מאוניברסיטות מכובדות בעולם והצעות מפתות לעבור לגליל. תענוג גדול.

מה שגרם לי אפילו יותר חררה מאשר גלולות השיאגרה, היא הידיעה שקראתי, בה נכתב כי "בית המשפט (המחוזי) קבע כי משתמשי הפורום המפרסמים את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם, עליהם לצפות, כי כתובת זו פתוחה לכל הגולשים באינטרנט היכולים להעתיקה, בהעתקה סבירה וחופשית".

כנראה שניר סוויסה, מנהל אתר פורנו, שהשתמש בתוכנה הסורקת אתרי אינטרנט לצורך איסוף דואר אלקטרוני, היה בסדר גמור. כנראה שהעובדה שסוויסה גרם לקריסת אתר הכרויות למשך מספר שעות, היא התנהגות סבירה ומקובלת. כנראה שסוויסה הוא הנורמלי וכולנו המטורפים. ברור. השופטת הוסיפה: ""נראה לי, כי מצב זה דומה למצב בו מפורסמות כתובות בספרי הטלפונים של חברת 'בזק', שבהם יכולים עסקים להשתמש, בהעתקה סבירה וחופשית, על מנת לשלוח הצעות בדיוור ישיר באמצעות הדואר או ישירות לתיבת הדואר". ועל זה, כל מה שנותר לי לומר הוא "בולשיט, ב-ב' רבתי".

הסוויסה הזה לא המציא מיילים ושלח על פני הרשת, אלא קצר מיילים, ולא סתם מיילים, אלא מיילים שהוריד מאתר הכרויות מסוים, פלח אוכלוסיה מסוים מאוד. הזבלן הזה לא התבייש לעמוד בבית משפט ולטעון שהוא חף מפשע, ולצאת מנצח. כל שנותר לעשות הוא לשלוח לו ברכות על הניצחון, בעשרים אלף עותקים, ישר לתיבת הדואר המתפקעת שלו.