הימים עוברים עליי במהירות מסחררת. כל יומיים נראה לי כאילו יום ראשון הגיע שוב (נו, החגים האלה), ונראה לי שעליתי כמה קילוגרמים מיותרים בעקבות כל האושפיזיות הקטנות והטעימות שאכלתי בסוכה (השנה לא בנינו, יופי שיש שכנים). אה, הלכתי להסתפר לפני יומיים (או שבועיים, הפסקתי לעקוב אחר לוח השנה העברי), ויצאתי דווקא אולטרה מרוצה, כלומר הייתי מרוצה עד שמספר אנשים אמרו לי - כמה את יפה, בקושי זיהיתי אותך. מה זה אומר לגבי המראה הקודם שלי?  גם כן מחמאה.

וניסיתי להתקין איזו תוכנה מצוינת על המחשב-כף-יד המאמם שלי (אני מרגישה כה אשת העולם הגדול ), ואחרי שעתיים של הורדה וניסיונות התקנה שנחלו כישלון מוחץ + צורב, הבנתי שהורדתי את הגירסה הלא נכונה לסוג המכשיר הלא נכון בזמן הלא נכון.  מוכשרת שכמוני.

החושך הזה שיורד מוקדם, משגע אותי. שמישהו ידליק פה את האור. ררררר

ויש לי מחשבות על מכונת לחם, רק שאני חוששת שמדובר בעוד מכשיר חשמלי שיעלם בתוך הארון, אחרי שהניקוי שלו לאחר כל הפעלה, אורך כחצי שעה לפחות. ובכל זאת, ריח של לחם טרי זה מפתה בהחלט.

טוב, הולכת לטגן שניצלים.