| ככה בדיוק. בערך. |
| 11/2005
אין על מי לסמוך
לפעמים מוצדק להיות פרנואידית, אני אומרת לכם.
תמיד תהיתי אם אנשים שעבודתם מאפשרת להם גישה לענייניהם הפרטיים של אחרים, חוטאים בחיטוט אינטנסיבי ומספק, או שמבחינתם מדובר בביזנס שאין מערבבים אותו בפלז'ר.
היום הלכתי לבקר מישהו במקום עבודתו המהודר. בכניסה, כצפוי, ניצבה אשת ביטחון לבושה בחולצה לבנה עם תגית "משהו ביטחון". חייכתי אליה בשיא הנימוס (שזה לא משהו אצלי, אבל בסדר) והיא ביקשה ממני תעודה מזהה. שלפתי את תעודת הזהות המכוערת שלי (עם תמונה שאפילו רוצחים המוניים היו מתחמקים ממנה) והגשתי לה. נכנסתי לבניין, נפגשתי עם הבחור וכשיצאתי נתקלתי באותה חיננית. היא הושיטה לי את התעודה ואמרה - את לא נראית בת 31. אמרתי לה - אה? אמרה לי - הסתכלתי בתעודה. לפני שהספקתי להתעצבן היא הוסיפה - התמונה שם לא כל כך מוצלחת.
סליחה?! זה מעמיד הכל בסימן שאלה - שטכנאי המחשבים בודק את מלאי סרטי הפורנו שלי, שמוכרת החזיות מעבירה קטעים על הפטמות שלי, והגרוע מכל - שהגניקולוג שלי באמת מסתכל עליי. תאמינו לי, אין בושה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
