פנים, שכבר מתחילים לראות בהן קמט קטן, עובד ליד גומת החן, קמט עדיין חלש, אבל הוא מחייך אליי כל בוקר במראה ואומר לי "גיברת, אני פה בשביל להישאר".

ידיים, מעוטרות בנקודות חן, שרק רוצות שמישהו יקח אותן בידיו ברכות.

רגליים, אולי היו רזות פעם, עכשיו הן סתם רגליים, של אישה לא שזופה, רגליים שלא שווה להעיף אחריהן מבט נוסף, רגליים שלא הסתכלתי עליהן במבט מלטף כבר הרבה שנים.

ציצי, שנשכב כשאני שוכבת, שלא עומד כשאני עומדת, לא מספיק זקוף, לא מספיק חצוף.

בטן, שכבר ראתה ימים יפים יותר, לא יפה, לא שטוחה, שפעם הייתה חשופה לעיני כל ועכשיו היא מסתתרת.

אני.