רוקנתי את הראש ממחשבות רעות, ממחשבות שהטרידו את שנתי בלילה, ממחשבות שזמזמו סביבי כמו יתושות צמאות דם.

רוקנתי את הראש ממחשבות טובות, מחשבות שרציתי וערגתי אליהן, מחשבות שלא הרשיתי לעצמי לחשוב.

רוקנתי את הראש ממחשבות בינוניות, כמו קלקר שממלא קופסאות, חסר ערך בפני עצמו.

ועכשיו יש לי ראש ריק,

מחשבות שגוססות על הרצפה לצידי

וכמה דמעות שנשרו לי מהעיניים.

"כישרון ללא אינטגריטי הוא ייסורים". מישהו הצליף בי וזו אני.