אנשי השנה של קשת

נתחיל בסיכום: מדובר בטקס בעל קונספט תמוה, ביצוע רעוע, סיליקון גרוע והמון פרסומות עוד דקה נשוב. הגששים [שובו של הרטרו?] ניסו להצחיק, הקהל נשאר בבית [אין פילרים? לא נאה לראות כל כך הרבה מושבים ריקים], והלוק הכולל היה של הופעה במתנ"ס בית"ר עילית.

איש השנה בפוליטיקה: אריאל, איפה המאבטח שלי, שרון. למי היה דחוף לתקוע את לשונו עמוק באי היווני של שרון? מי חושב שהוא עושה עבודה הו כה מצוינת, עד שמגיע לו לקבל את מחזיק הניירות המוכסף הזה?

איש השנה בטלויזיה: סנשיין זכה והותיר המוני מעריצי נינט א-מ-ו-מ-י-ם. אני לא ממש חובבת את חיים,אני מדבר בתנועות ידיים גדולות והנה אני מקבל רייטינג שווה וחוזה פרסום עבה, הכט. מה עם מודי בר-און האינטיליגנטי? לא מספיק מתלהם ככל הנראה ולא הותיר רושם מספק על הזכרון הקצר של הצופה הנבון [אה].

איש השנה בתיאטרון: יונה אליאן, שממנפת את המלודרמטיות למקומה הטבעי. קשה לי להאמין שאני אומרת, אבל בחירה טובה.

איש השנה בבידור: לקחה את הפרס בטבעיות עדי אשכנזי. הייתי מתבאסת יותר רק אם קטורזה היה לוקח, מצד שני, היא אישה והנה אני שולפת את פיקציה הפמיניסטית, שטוענת שלנשים קשה להתקדם בעולם הבידור ועל כל דודו טופז צריך מישהי עם מספיק חוש הומור כדי לצחוק עליו ומספיק ציניות כדי להבין שאין מה לטרוח.

איש השנה במוסיקה: הו. הציצי זכה. אין כמו ציצי. ציצי ששר בפלייבק בטקס. ציצי עם מיקרופון. ציצי שמתבלבל בנאום. ציצי שמזיל דמעות שמחה. ציצי, ככל שהעין שוזפת. צי-צי. אהוד בנאי? אין לו מספיק ציצי. נקסט.

איש השנה בספרות: בלי להעליב את אורי אדלמן ז"ל, מן הסתם הוא לא היה מועמד, ובטח שלא זוכה, אם היה בחיים. א.ב. יהושע, ייבדל לחיים ארוכים? תמיד יש את השנה הבאה.

איש השנה בספורט: מכבי מכבי מכבי תל-אביב לקחה הקהל בכה, אז הנה גם פרס ניחומים לגל פרידמן, שמי האמין בו קודם, אבל עכשיו הוא ה-גבר.

איש השנה בקולנוע: מי שרואה לדובר קוזיאשבילי את הבולבול, מגיע לו. ליאור אשכנזי , המוכשר בעליל, הורה לקהל, שמאוד לא גדש את המקום, לנופף בשלטים, משל היו בשעשועון נושא פרסים, או ב"ריקי לייק" [לא שאני צופה אבל סיפרו לי]. טקס שכזה - שיהיה מצחיק, שיהיה מעציב, שיהיה מרשים, שלא יהיה פאתטי. אה, דווקא פאתטי יצא להם. לא נורא, ב"אמי הישראלי" ננוחם, אבל עושה רושם שלא ממש.