לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ככה בדיוק. בערך.

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

גוגל עושה שרירים


גוגל, זו שכבר מזמן אינה עוד מנוע חיפוש, מעצבנת אנשים; היא גדולה, אסרטיבית, ולא מהססת לכופף אידיאולוגיות כשהן מתנגשות באידיאולוגית העל - כסף. היא מעצבנת את השלטונות האמריקאים כשהיא מסרבת למסור להם תוצאות חיפוש שנעשו באמצעותה, היא מעצבנת את דעת הקהל כשהיא מתכופפת בפני שלטונות סין ומצנזרת את מנוע החיפוש בארץ שכולה חומה, והיא מחרפנת את חברת bmw, שרק רצתה לעשות עוד כמה דולרים, כשניסתה לקדם במרמה את האתר שלה בדירוג של גוגל, ונתקלה בענישה חריפה - מי שמחפש BMW לא יופנה עוד לאתר הבית הגרמני של החברה, ודירוג הדף שלה יתאפס. יש מי שחושב שמדובר בענישה חריפה מדי.

ד"ר שולמית אלמוג מפרסמת בנרג' טור מלא עזוז, שם אפשר לקרוא כי "תגובתה החריפה של גוגל לא באה להגן על ציבור הגולשים, אלא על ההגמוניה האבסולוטית של השולטים באלגוריתם". הגמוניה אבסולוטית, לא פחות. שיתביישו להם גוגל, שהם לא משתפים אחרים באלגוריתם, באמת לא יפה. אבל יש עוד, סבלנות. "הסנקציה שננקטה מצד גוגל חוטאת באותו חטא שיוחס לנענשים: ניסיון להערים באופן מלאכותי על הגולשים, וליצור לעינם מצג השונה ממצב-הדברים האמיתי". גוגל החצופים החליטו להעניש את bmw ואיפסו להם את הדירוג, במקום להשיב אותו למקומו הקודם, וזה באמת לא יפה, ככה לא מתנהגים.

אז זהו, שכן. גוגל יכולה להעניש את bmw, היא יכולה להחליט שהיא לא מכניסה אותה למנוע החיפוש, היא יכולה להפוך את הדירוג שלה לשלילי, מסיבה פשוטה - מי שמחליט להתעלם מהחוק, שלא ייבקש את עזרתו לאחר מכן. שיחקתם בדירוג ותפסו אתכם? כל שאתם יכולים לעשות הוא לשבת בשקט וללקק את הפצעים. לא ברור לי מדוע הדוקטור הנכבדה מתרעמת - העובדה שגוגל בחרה להעניש את ב.מ.וו אינה נועדה "להערים על הגולשים", אלא למנוע מחברות אחרות לעשות מה שבראש שלהם. מדובר, רק כדי להבהיר את הדברים, בחברה שניסתה לגרום לכך שבכל פעם שיוקלדו המילים "מכונית חדשה" במנוע החיפוש, תתקבל התוצאה של ב.מ.וו בתחילת הרשימה, במקום אתרים אחרים, מתאימים לא פחות.

זו מניפולציה, ומי שעושה מניפולציות אסורות צפוי לעונש. נמאס כבר מהדימוי של בית זכוכית ואבנים נכון? כנראה שנאלץ להשתמש בדימוי עמונה - מי שזורק בלוקים, שלא ימרר בבכי כשמעיפים עליו נבוט.
נכתב על ידי , 9/2/2006 14:22   בקטגוריות חדשות ונצורות  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גם לי יש מה לומר, מסתבר


זו לא עומדת להיות עוד רשומה שתרקוד על הדם, למרות שאני לא מחבבת את ראש הממשלה באופן כללי ואת פועלו באופן מיוחד.

זו לא עומדת להיות עוד רשומה שתשתדל להיות מאוזנת, בוגרת וסבלנית, בסגנון המתלהם-מתאפק בקושי, "הקרב האחרון" וכאלה.

לא הכרתי אותו באופן אישי ואני לא מרגישה שיש משהו שאני יכולה לתרום לפסטיבל "מותו בטרם עת לעתיד", אבל לא יכולתי שלא לכתוב שום דבר, לא יודעת למה, ואני כל כך עייפה. עייפה משעות של הארץ ו-וויינט ו-נרג', עייפה מבהייה בערוצי הטלוויזיה שמתעקשים לעדכן גם כשאין מה לומר, כאילו שברגע שיחליטו להמשיך בשידורים הרגילים, פתאום יקרה משהו, כאילו שחייו של ראש הממשלה בידיהם. אני מניחה שזה משהו שמשותף לכולנו; הרצון הזה לדעת הכל ומיד, לא להחמיץ לרגע, כי ברגע שנפנה את המבט, הכל עלול להתרחש. ובכל זאת, עייפות.
נכתב על ידי , 5/1/2006 15:13   בקטגוריות חדשות ונצורות  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למכירה - אצבעות כף רגל קפואות, במצב קשיח



תקציר הימים הקודמים: עבודה, ילדים, עבודה, ילדים, שוקולד, צחצוח שיניים. באמת שאני מעניינת ת'תחת.
תשמעו, הפכתי למישהי משעממת נורא. אין לי מי יודע מה להגיד, וגם את מה שיש לי, אני מצנזרת למחצה, ומותירה שאריות טעימות בערך כמו שיפוד מלפני שלושה ימים. הייתי שוקלת לסגור את הבלוג, אבל כבר סגרתי ופתחתי, ולסגור שוב יהפוך את זה לאפילו עוד יותר משעמם. חוצמזה, ממתי עניין לציבור הפך לקריטריון בכתיבת בלוגים? אה? אה? מעולם לא, וגם לעולם לא, לצורך העניין.

טוב, לערימת הידיעות שלא ממש יעניינו אתכם, אבל אני כותבת בכל זאת:
אחד מהבוסים המצוינים שלי התקשר ורצה שאעשה לו סוג של טובה וסירבתי בדוחק. מעניין מתי אוכל לומר בשלווה סטואית לא, אני לא מעוניינת, אני לא יכולה, אין באפשרותי, יש לי התחייבויות קודמות בלי להפטיר "מצטערת" לפני, אחרי ותוך כדי.

חברה ותיקה ונעלמת שלי, חידשה את הקשר לאחר ששלוש שנים לא דיברנו. אני תוהה אם היא קראה את הפוסט הקודם שלי. בכלופן, אחרי מילות הפתיחה וה"מה נשמע" המקובל, היא שאלה אותי "מה חדש". שלוש שנים, רבאק, מה לא חדש? נראה כמה זמן זה יחזיק. האופטימיות שלי הורגת אותי לפעמים.

ושאלה לקוראים הנבונים. נניח שמודיעים שיירד גשם. נניח שהשמיים מעוננים. נניח שכל דבר מצביע על כך שתיכף ומיד יהיה פה מבול. מי תשאיר את הכביסה בחוץ? כן, ידעתי שתנחשו.

אני דווקא מאוד אוהבת גשם, בתנאי שאני לבושה היטב (כולל גרביים וסוודר), שיש עליי שמיכת צמר מהסוג האימתני, ושאני מתבוננת בו מעבר לזגוגית. יש בזה משהו מאוד נעים, שלא לומר רומנטי (איכס). מה שמזכיר לי שאני חרמנית להחריד. כן. מממ. טוב, יעבור.
נכתב על ידי , 31/10/2005 17:46   בקטגוריות חדשות ונצורות  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
75,845
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפיקציה אמיתית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פיקציה אמיתית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)