שלומות לכם,

קוראים, משועממים, מגיבי נאצה וביל קאוליץ.

קודם כל, אתם בטח חושבים שהבלוג שלי נהיה הרבה יותר פופולארי,

הרי היו בסביבות ה200 תגובות בשני הפוסטים האחרונים.

אז שלא תטעו! הבלוג הטיפשי הזה יישאר לעולם ועד נטוש ולא אהוב,

רוב התגובות נכתבו על ידי כותבי נאצה, ואן טוכעסים קטנים, או סתם שיחות בין משתמשים.

בכל מקרה (אני באתי לכתוב "בכל מיקרוגל", בחיי),

אתמול, יום שלישי, היה לנו את הדבר המעפן, המשעמם והמסוכן שנקרא "יום גיבוש".

התקציר של זה הוא, למעשה, ללכת לטייל באיזה חוף ים, להציג הצגה מפגרת של הכיתה שאף אחד לא מבין,

ולאכול ארוחת בוקר טעימה. טוב, זה הדבר היחידי הטוב ביום הזה.

חוץ מזה, חזרתי הביתה מותש מעייפות, וגיליתי שמהצוואר ומעלה אני נראה כמו לובסטר ומרגיש כמו פרות במקדונלדס,

או במילה אחת - נשרפתי. ומניסיון, שום קרמים לא עוזרים. כל מה שיש לי לעשות זה ללכת למקרר, לקחת קרטון חלב ולהצמיד לצוואר. ואז לגלות שזה על גבול החולני ולהחזיר אותו למקרר.

מה שמוביל אותי לזה שהיום בערב כולכם, או לפחות רובכם, ייסעו באופניים ברחבי הארץ, יגלו עולמות, או פשוט יילכו לאיבוד, ייתקעו שם וימותו כשיתפנצ'ר להם גלגל.

אבל אני? אדון "אני שונא כשרות, בא לי לאכול צ'יזבורגר עם חזיר ושרימפס ביום כיפור רק כדי להרגיש טוב עם עצמי"?

דווקא השנה החלטתי לנסות דבר שלא עשיתי אף פעם -

לצום. *מוזיקה דרמטית עם צרחה של אישה ברקע*

כן, במקום לנסוע באופניים, אני אלך לישון אצל טל, שדרך אגב, הוא עידכן סוף כל סוף, וזה עידכון מצחיק,  והוא נכתב בזכותי!

אז אל תהיו קקות, ותגיבו!

אהמ, כמו שאמרתי, אני אלך לישון אצלו, ואנחנו נחרוש על סרטים של מונתי פייטון כל הלילה. אה, ופאמילי גאי, כמובן.

ואם כבר יום כיפור, הייתי שמח לעשות פה פוסט התנצלות לכל האנשים שדורשים את זה, אבל יש בעיה אחת יחידה.

יש יותר מדי אנשים כאלה ואני עצלן מאוד, כך שאעדיף להמשיך את הפוסט תוך כדי התעלמות, או סתם לשבת ולגרבר. (לגרד בראש)

אז אין לי עוד הרבה מה להגיד חוץ מהמשפט הכי מפגר שאפשר להגיד,

יום כיפור שמח.

איתי, שמצפה להרבה תגובות נאצה.

עריכה -

אוקיי, כנראה שאני לא אצום ולא אסע באופניים.

חוץ מלהישרף מסתבר שהספקתי להתייבש בטיול ואני מרגיש ממש ממש רע...לצום זה הדבר האחרון שאני צריך עכשיו.