אז השעה קצת מצאוחרת, אחרי הצגה ומקרה קטן שנתן לי מקום לחשוב קצת.
אני מוקפת בהמון סוגים של אנשים- אלה שאני מוקפת ביניהם רוב שעות היום הם סוג אחד.
הסוג האחר שעכשיו אני לומדת להעריך -הוא זן נדיר.
בזמן האחרון החלטתי לעשות שינוי, לנסות ולמצוא מקום אחר...אולי במקום אחר אני יותר מתאימה יהיה לי יותר נוח? לא שלא היה טוב בקודם אבל משנה מקום משנה מזל חשבתי לעצמי.
כבר אולי חודשיים- אני עדיין מחפשת .
חיפשו זה טוב,הדברים האלה בונים אותי.
אבל איך שאומרים- רק כשהדברים לא לידך אתה לומד להעריך אותם, אז באמת...
להשוות את איכת האנשים שם לאומת כאן מה שקרוב? אני לא חושבת שיש לשקול לעשות זאת כי רק מהיתבוננות [שגיאה אני יודעת ] שלי אני לומדת דברים על החברה הנורא ספציפית וחסרת אופקים.
הם מחייכות ומאחור שולפות סכין- דוקרות בגב במקומות הכואבים ביותר,שוב הקורבן מסתובב ועולה שוב החיוך הזה- החיוך שאסתר כול כך אהבה [עבר].
למדתי דברים על אנשים, אני יודעת עכשיו דברים רק מהתבוננות על ההרגלים יומיומייים שלהם- לרכל, להחמיא כול הזמן, לדבר על בגדים, איך ההיא שמנה, התספורת המזעזעת של הפריקית מעיצוב ובלה בלה בלה.
כן כעיקרון כשחושבים על זה גם אני מדברת המון על בדגים ההיא שמנה ההיא רזתה מחלקת מחמאות מדברת על בגדים- אבל אחרת [אני חושבת ].
לקחתי נשימה אספתי לי את כול החויות בזמן האחרון איתן ההחרונה שבהן הייתה סינון אלגנט של אחת .
מדברים כאלה אני בד"כ לא מתרגשת אבל זה פתח לי את העיניים ווהניע אותי לכתוב את זה פה...לסדר לעצמי קצת את הראש.
למדתי להעירך את מה שלא קרוב.
הפסקה אחת, וגם זה עם ילדה שמזילה דמעות - ושוב אסתר נכנסת לתפקיד הליצן, למרות שזה נשמע פטתי ממש הצלחתי להצחיק [תקנו אותי אם אני טועה- ואני לאא .] היא העלתה חיוך על הפנים לכמה שניות שגם זה משהו.
ההפסקה הזאת של 10 דקות גרמה לי אושר לכול שאר היום, כשאני מצחיקה אחת זה מצחיק אותי פי 4.תמיד כיף לי איתם ובכול פעם שנאי חוזרת אליהם אני מגלה כמה אין מקום אחר בשבילי, שאין כאילו הם הכי תפורים עלי בעולם.
אז תמיד אפשר לחזור, ולא שניתקתי לגמרי את הקשר אני פשוט מנסה עוד אופציות זה הכול , לא אומר שהחלפתי חברים או שהם לא מספיק טובים בשבילי- זכותי לחקור.
הגמד והענק איבד פרופורציות תחרות של מי מביא יותר ומשקיע יותר לאומת האחר.
מחר זה נגמר היה ממש נחמד אבל דרש השקעת יתר- חופשה מזה.
המשחק גרם יותר למתחרות מאשר גיבוש הכיתה.
מחר 8 חודשים.
מדהים כמה שהזמן עובר מהר- ולאסתר עדיים אין ראשיון .
אני מקווה לעוד הרבה חודשים כאלה, הקשר רק משתפר ואגב תמיד יש מה לשפר...[=
אוהבת [אבל את הכפכף קצת יותר].
אז המ נשיא כושי יש בארה"ב.
אובמה חוסיין...
הולכות להיות 4 שנים מאודדד מעניינות ....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
