השארתי ריק את הכותרת כי היו לי כמה אפשרויות אבל הרגשות מעורבים כול כך ,במקום לבלבל את עצמי ואותם [למרות שמכם לא ממש אכפת לי כרגע ובטח שלא הנוחיות שלכם] העדפתי להשאיר ריק.
הרבה זמן אה?.
אני לא יעשה עכשיו פוסט של מה עבר עלי בזמן האחרון.
הרבה.
מילה אחת מספיקה.
למדתי שלבלוג אני פונה רק כשרע לי,חוויות טובות אני מספרת למי שמקשיב או לא,רעות גם אבל לא מהסוג הזה.
אכזבה.
בעיקר זה.
הפרטיות גם אבל פחות.
"אבל זאת כולה תמונה".
לא, זה חוסר המחשבה שלכם.
זה זה שאני סומכת עליכם יותר מדי.
"מה היא מזייינת בשכל?! כולה תמונה"
אין מילים,מחפשת.
ומוצאת.
זאת הפרטיות שלי.
"אפשר לחשוב מה כבר עשיתי"
העברתם תמונה,כן כולה תמונה.
צחקתם,נהנתם על חשבונו -בדיוק כמוני אגב.
אבל יש הבדל-
אני ידעתי שלא להראות.אתם לא.
צחקם נהנתם,אני שמחה שאני צוות הבידור,תמיד אני צוות הבידור.
אבל חשבתם אולי שזה יכול לפגוע?
שזה אולי לא כ"כ מגניב כמו שאתם חושבים?
ועוד אתם,מבין כול האנשים בעולם,דווקא אתם ?.
"אני עדיין לא קולט\ת,למה היא כזאת היסטרית? מה הבעיות שלה מה הפוזות?!?!".
דברים השתנו.
ואיפשהו אני שמחה שזה קרה.
מודה לכם על ההתנהגות הפזיזה,האנטיפטית**,האטומה.
אתם גרמתם לי ללמוד לקח-וזה לא הולך לקרות יותר.
[לפחות השיער ניראה טוב היום].
מעכשיו למרות שזה הולך להיות ממש קשה לי,החלטתי לקחת צעד אחד אחורנית.בכי.
להרפות.
לתת לעצמי לזרום אולי למעגלים אחרים.אני לא מאמינה שזה קורה לי,אני עדיין לא מאמינה שאני עושה את הצעד הזה בגלל פאקינג תמונה!. הגזמתי עם החלק הזה,יומרע הוצאת אגרסיות שיצאה מפורפורציה.לא מתכוונת לזוז לשומקום.
אני ילדותית,לוקחת ללב,בוכה מכול שטות.
הייתי אמורה רק להתעצבן אבל בכיתי ,תיקון אני עדיין המומה.
האנשים שאני יכולה לסמוך עליהם הכי הרבה?יכולתי יותר נכון.
טיול שנתי?
הןלכת להנות-בדרך שתעשה לי טוב !
נשתדל להצמד לנופר,סכה"כ, היא מבינה אותי,היא מקשיבה,היא שם לא רק בגלל הצחוקים איתי.איתי לא איתי בשביל מסטיקים או דף.
הציפיות שלי כרגע,שמחר תרדפו אחרי בכול בצפר ותבקשו סליחה.
הציפיות שלי מעצמי- ללמוד להיות בלעדיכם. גמפה הגזמתי.
הציפיות שיפסיקו להיות ציפיות.
"כוסעמק אפשר לחשוב מה כבר עשיתי העברתי תמונה!!, היא ילדותית,היא סתומה,מה היא עושה צומי עכשיו?!"
כן.
ילדותית.
סתומה.
צומי.
אל תשכחו- מאוכזבת.
יומולדת בעוד חודש?לא ניראה לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
