מלאכים בשמי ברלין.
בחשכת הלילה. |
| 9/2007
 למה הזיכרון שלי קצר.
היו כל כך הרבה דברים שרציתי לכתוב עליהם, סתם דברים משעשעים שקורים בבית הספר.
אבל אני שוכחת הכל, ואין לי כוח לרשום.
משום מה, ממש לא כיף לי. אפילו שאני בנעלי הבית הסקסיות שלי.
אני מכריחה את עצמי לא לחשוב על אנגליה. לא לחשוב על סיימון. ממש מכריחה.
אני לא יכולה לחכות עד סוף יום חמישי כבר. יהיה חופש של איזה 3 שבועות. זה כל כך כיף. אני אשן, לשם שינוי.
אני כל כך חייבת להפסיק לקלל. זה כל כך לא יפה. זהו. אני נגמלת. גם מסמסים.
למה יש לי קשרים מזויפים?
למה יש לי קשרים מזויפים שמתכחשים להיותם כאלה?(או: למה אני מכחישה שיש לי קשרים מזויפים)
למה אחרי כל הזמן הזה עדיין תוקפות אותי מפעם לפעם התקפות פרנויה?
למה יש לי 12 שירים באמפי ואין לי תוכנת הורדה נורמלית?
למה אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה לי וליוני היה חיבוק?
יש סיכוי ממש גדול בחופש הגדול אמא ואני נטוס ל, בין היתר, פינלנד. אני כל כך רוצה. אני לא יודעת למה אפילו, משהו מושך אותי לשם בטירוף.
אני צריכה ללכת למצוא לעצמי משהו מגניב ללבוש מחר. נמאס לי כל יום אותו דבר. אני אמצא משהו.
אין לי השראה לשום דבר. אפילו השרטוטים שלי בשיעורים נהפכו לגוש צבע אחד גדול. ואני שונאת את זה.
אנילארוצהלצאתמהמיטהיותר. בכלל. להשאר שם. כל הזמן. אתם תוכלו לבוא לבקר אותי, כמובן.
אני אתחפר שם. אני ולוליטה. יהיה לנו נחמד, ברגע שאני אגיע לעמודים המעניינים שיש בספר, כי בנתיים זה די יבש.
אני מתעבת את המורה להבעה.
אני מתעבת את השיעורים של אינה לבובנה.
לעומת זאת, אני אוהבת כימיה.
לילה טוב.
| |
| כינוי:
sirikata101
בת: 32
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
