חברה מחו"ל שאלה אותי במשפט קצר במייל איך אני קורא את המצב. השבתי לה ג"כ בתקציריות, משהו שהתבשל אצלי היום בראש. הנה זה בשינויים קלים:
בימים אלה, כשאנחנו עושים את מה שעושים בעזה, וכאשר הכנסת מקיאה מתוכה את המפלגות הערביות, הגענו לרגע שבו ישראל כבר לא טוענת כי היא דמוקרטיה לכולם. עכשיו ברור לכל מה ששנים היה נכון מתחת לפני השטח: מה שיש לנו כאן זה דמוקרטיה ליהודים בלבד, וחירויות ברמות משתנות לכל מי שאינם יהודים - החל מפסולי חיתון שעלו מרוסיה, עבור בפליטים ועובדים זרים וכלה בפלסטינים, כאן ובשטחים.
מי שמשלה את עצמו שליהודים נשארה דמוקרטיה אמיתית מוזמן להתעורר. המשטרה מפזרת בשרירותיות הפגנות שמאל, עוצרת מפגינים, ואף מקבלת גיבוי מתובעים ממשלתיים, הטוענים נגד פגיעה במורל. גם הציבור המתלהם מגבה זאת, עיוור לחלוטין לעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה שממנה הוא כה נהנה. בהמשך ייפגע מן הסתם כל מי שייצא מהשורה ולא יציית: עובדי מפעלים שיעזו להפגין בעוצמה ויוכרעו בכוח, פקידים שיהיו בעלי מחשבה חופשית מדי, עיתונאים סוררים.
יותר מאי פעם אנחנו קרובים היום למשטר אפרטהייד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
