מחלקה זאת תכלול את מרב החידושים הייחודיים לשקוף. ייכללו בה פרויקטים, מדורים, כתבות מגזין, תחקירים, ועוד. מטרתה לספק תכני עומק מבארי מציאות, שיש להם הפוטנציאל להשפיע על עיצוב עמדות.
פרויקטים: הפרויקטים יהיו מסגרת רחבה, השמורה לנושאים תשתיתיים חשובים הנכונים לכל זמן, ושחשוב לאגד סביבם מוקד ידע. מרכיבי היסוד בפרויקטים יהיו כתבות עיתונאיות קלאסיות, ולצידן יובאו תכנים ומידע בדרכים נוספות, כגון אינפו-גרפיקה, מקבצים סטטיסטיים, הפניות למסמכי עמדה מעמיקים, וכו'.
חשיבותם של הפרויקטים נעוצה בין השאר בצורך שביצירת מאגרי מידע שניתן לשוב אליהם בכל עת, או להפנות אליהם אדם שבאנו איתו בשיחה בנושא שנדון. נגישות הפרויקטים לאורך זמן תאפשר להם חשיפה גבוהה והשפעה.
מדורים: מטרת המדורים היא לעגן עיסוק קבוע - בד"כ פעם בשבוע - בנושאים שאינם זוכים לתשומת לב מספיקה. כך ניתן להבטיח במדור שבועי התייחסות קבועה לחייהם וצרכיהם של נכים, מצב מערכת הבריאות, חינוך מיוחד, תכנון עירוני, כלכלה אקולוגית, היסטוריה, צרכי קהילת עולי אתיופיה, יחסים בין דתיים, מצב הבדואים, ההוגים ששינו את חיינו, וכל נושא ראוי, חשוב ומעניין.
יתרונות נוספים בפורמט המדורים הם שילוב מומחים וכותבים ידועים שיגדילו את כוח המשיכה של האתר, מתן מקום לכתיבה אישית ויצירתית, שילוב מתנדבים, ועוד.
מרבית המדורים ישתלבו במסגרת פרויקטים. כך למשל, פרויקט הכלכלה יכלול מדור שבועי על זכויות עובדים, פרויקט הסכסוך יארח מדי שבוע טור או כתבה על גזענות, פרויקט השיח הציבורי יכלול מדור לבדיקת עובדות בתקשורת, וכן הלאה.
דוגמאות לפרויקטים ומדורים
ההצעות המובאות כאן הן להמחשה בלבד. ישנם נושאים חסרים (איכות סביבה, תחבורה, חינוך, בריאות) וגם אלה המוזכרים לא כוללים את כל התכנים שיהיו בהם באתר.
כלכלה
פרויקטים
תרבות הצריכה – תרבות הצריכה עומדת בבסיס המודל העסקי של התקשורת (פרסומות), והיא מעין פרה קדושה, על אף שהיא כרוכה בפגיעה באיכות הסביבה, בניצול, בחלוקה לא שוויונית של העושר בעולם, בנזקים תודעתיים, ועוד. נעסוק בכך באינטנסיביות ונבחן חלופות.
מבוא לכלכלה – רבים נרתעים מהעניין לנוכח אי הבנתו, ואנו נפעל כדי לשנות זאת. נבאר מושגי יסוד, נפרט ונביא דוגמאות לאופן פעולתו של העולם הכלכלי, מבנה המשק, חלוקת ההון בו, קבלת החלטות כלכליות, כמות ההון בעולם (האם יש כבר מספיק לכולם?), איך תיראה הכלכלה בעתיד, סקירות השוואתיות בין מדינות המנהלות מדיניות שונה, וכו'.
שוק ההון – נספק הסברים מפורטים על הנושא – בנקים, שוק המניות והאג"ח, וכו' – ועל יכולת האזרחים להשפיע (למשל, חברי קופות פנסיה יכולים לסכל די בקלות מתן בונוסים שמנים ולא מוצדקים למנהלים בחברות ציבוריות שבהן מושקעים המוסדיים), על השיטות ויחסי הכוחות בשוק ההון, ועוד.
גלובליזציה – נעסוק באופן קבוע במשמעויות הגלובליזציה, לטוב ולרע, בביטוייה במציאות חיינו ובמקומות אחרים בעולם, ובתחומים השונים שבהם היא נוגעת (כלכליים, טכנולוגיים, תרבותיים, ועוד).
תקציב המדינה – מבט עומק אל תוכו, הנחות היסוד העומדות בבסיסו, מי מקבל ומי מקבל פחות, מהו התהליך של העברת התקציב, מה מתעדפת המדינה ומה לא, ועוד.
פרויקט ה-MBA – בוגרי מינהל עסקים בהארווארד ניסחו קוד אתי מרשים ומעמיק. נתרגם את הקוד לעברית, ונפעל לצרף לאלפי החתומים עליו סטודנטים ומנהלים בישראל.
סחר הוגן – תחום זה כמעט שאינו מתפתח בישראל, בין השאר בשל היעדר חשיפה ועידוד, ואנו ניקח על עצמנו את המשימה לעשות זאת, כמו גם לבחון פעילות בצד הכלכלי (למשל: הקמת אתר מכירות – דוגמת "וואלה שופס" – למוצרי סחר הוגן בלבד).
קפיטליזם, סוציאליזם, או סוציאל דמוקרטיה? – האם השוק החופשי באמת חופשי, מה משקלם של קרטלים, מונופולים, דואופולים ואוליגופולים, האם גישה סוציאליסטית יותר היא ערובה לפרזיטיות, האם הבחירה היא באמת דיכוטומית - או קומוניזם או קפיטליזם קיצוני – או שיש דרך אמצע, מה היתרונות והמקורות של כל גישה, מהי ההיסטוריה של המאבק ביניהן, אילו אמצעים ננקטו במאבק הזה, וכו'.
מאבק בשחיתות – ניצור תשתית לחיבור בין אנשי ציבור ועסקים המעוניינים לחשוף שחיתויות אך חוששים משום שהם לבד. ניתן להם גיבוי וסיוע, ובעיקר תחושה שיש להם גב.
מדורים קבועים
בנקים – מה תפקיד הבנקים בכלכלה, ממה הם מרוויחים, האם יש מודל אחר ונכון יותר לניהולם ולאחזקתם, מאפייני מערכת הבנקאות בישראל, בנקאות בעולם, איך בנוי בנק, מהי השפעת הבנקים על חיינו, שת"פים של בנקים עם בעלי הון, וכו'.
המוסדיים – סקירה של השקעות הגופים הגדולים שבהם נמצאים כספי הפנסיה והחיסכון של אזרחי ישראל, מעקב אחר הצבעות נציגי המוסדיים, ההיגיון של פעולותיהם וכו'.
מקלטי מס – נתאר את התגבשותם בעבר, הגידול במספרם עם השנים, הניסיונות לסגור אותם, השימושים שלהם לאנשי עסקים, הצידוקים והמשמעויות של קיומם.
כלכלה אקולוגית – מודל הכלכלה ה"נכונה" בתקשורת אחיד מאוד, אנו נעלה אלטרנטיבות בפרויקט זה, כמו גם במקומות אחרים, כדי ליידע את הציבור לגבי גישות אחרות.
כלכלת העתיד – מה יקרה כאשר יהיה מספיק מזון לכל אדם, והתיעוש והטכנולוגיה יותירו רבים ללא תעסוקה? איך תתארגן אז הכלכלה? מה יהיו החוקים החברתיים? זהו מדור המציע לאנשי מחקר וחזון לפרוש את ידיעותיהם ומשנתם.
העולם של שכר המינימום – איך נראים חייהם של משתכרי המינימום ושכר דומה, מדוע הדבר מתקבל כגזירת גורל, מה הנזקים לחברה ולכלכלה, איך משנים זאת, ועוד.
ההון והעיתון – אילו אינטרסים יש למו"לים השונים (אלה שנעמדו על הרגליים האחוריות נגד חשיפתם בכפוף לחוק העיתונות החדש) ואיך הם משפיעים על הסיקור התקשורתי? אילו עוד דרכים יש להון להשפעה על העיתונות?
פרויקט דמוקרטיה
התודעה הדמוקרטית בישראל איננה חזקה מספיק, ולכך תורמת אי הסכמה והבנה בנוגע למשמעות המושג. פרויקט זה בא לפתוח את הנושא לדיון, להמחיש את חשיבותו, ולהציע הגדרה מקובלת שתהווה בסיס לשיח באתר ובחברה הישראלית בהמשך.
מדורים
חסמים בפני הדמוקרטיה בישראל – גרסה מצמצמת של היהדות, היסמכות על ביטחון, קיטוב כלכלי גדול, חינוך לקוי, ועוד.
דמוקרטיות בעולם – מה בין הדמוקרטיה האיראנית לדמוקרטיה הסקנדינבית? סקירה שבועית של המודל הדמוקרטי במדינות שונות, והשפעת המודל על תנאי החיים בהן.
ביאור מושגים – אתנוקרטיה, פלוטוקרטיה, דמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה פורמאלית, ערכים דמוקרטיים, דמוקרטיה ישירה, סוציאל דמוקרטיה, וכו'.
ההיסטוריה של הדמוקרטיה – מאתונה ועד ימינו.
התקשורת והשיח ציבורי
אינדקס מיתוסים ותפיסות
מדריך מחולק על פי נושאים, לניתוח תמות ואמירות המהוות בסיס בשיח, מבלי להתחייב לחריצת דין של "אמת" או "שקר", משום שהתמונה לרוב מורכבת יותר.
בתחום המדיני נבחן אמירות כמו "ישראל שוחרת שלום", "הצענו הכל והם סירבו", "אין פרטנר", "רק רוצים לזרוק אותנו לים", "צה"ל הוא הצבא ההומאני ביותר", וכן הלאה.
בכלכלה נבחן אם "הורדת מסים טובה תמיד לכלכלה", האם "מדד הצמיחה" רלוונטי, האם השוק באמת חופשי, וכו'. בתחום החברתי ניתן לבחון אמירות כמו "יש בישראל שוויון מלא לנשים", או "העניים אשמים במצבם".
יהיה מעניין גם לבחון את תקפותן של אמירות כגון "התקשורת שמאלנית", "למי איכפת מ'העולם'?!", "העם החליט להמשיך בכיבוש ועל כן אסור לנתניהו לבחור בדרך אחרת", ו"הדת היא מקור כל הצרות".
פרויקט השיח הציבורי
קודם לדיונים על הנושאים עצמם, יש להבין את חשיבותם של כללי המשחק ולהבין אותם. הבנה כזאת תסייע גם לפענוח נכון יותר של השיח הציבורי הנוכחי.
מדורים
מאפייני השיח בישראל – חשיבות השיח, אנטגוניזם בין קבוצות, גישה צהובה ופופוליסטית, היכן מעוצב השיח המרכזי (בכותרות הראשיות), התלהמות ושנאה, ניסיונות השתקה, ווליום גבוה מדי, מידע חסר, צורך בהצדקה עצמית, מבט מיקרו, תפיסות מיושנות, וכו'.
פרופורציות – מבט ביקורתי על נושאים שהתקשורת מוציאה מפרופורציות (דודו טופז, האם המרעיבה, וכדו'), ונושאים חשובים הרבה יותר שאינם זוכים ליחס מספיק.
בדיקת עובדות בתקשורת – "די בכך שנדחה את האמת עד אשר היא אינה חשובה יותר". (מיוחס לנפוליאון בונפרטה). נפעל לחשוף בזמן אמת מידעים שגויים או לא מבוססים כדי למזער נזקים לדעת הקהל.
אמנה חברתית חדשה – הציבור ינסח יחד סעיפים שעליהם מסכים רוב מוחלט (שמירה על הדמוקרטיה, חינוך שוויוני ואיכותי, שמירה על איכות סביבה, וכדו'), כדי לתת מבט חדש על השסעים ולאתר נקודות שעליהן יש הסכמה רחבה וניתן לפעול במשותף.
פסיכולוגיה אישית וחברתית בשיח – מהם המצבים הרגשיים והתודעתיים המשפיעים על השיח, מה נזקם ותועלתם.
ניתוח טקסטים – חשיפת כשלים רטוריים בראיונות לתקשורת ובפרשנויות.
ביקורת חדשות טלוויזיה – מדי יום ננתח בביקורתיות את אופן הסיקור הטלוויזיוני של נושא אחד. נתייחס לשפה, להנחות הסמויות, למיקום, לבחירת מרואיינים ומקורות מידע, למידע שלא הובא, להשקפה שלא קיבלה במה, וכו'.
סקירת עיתוני פריפריה – ערבים, רוסים ודתיים צורכים פחות את המדיה הכללית. נסקר מה עומד אצלם על סדר היום, וכן במקומות יישוב רחוקים מהמרכז הפיסי והמושגי.
סקירת עיתונות יומית – נתקצר מדי יום את התוכן המרכזי שהופיע בעיתונות הכתובה, במבט ביקורתי (אפשרות לשת"פ עם העין השביעית שכבר עושים זאת).
ההון והעיתון – מהם האינטרסים של המו"לים שגרמו להם לסכל את סעיף הגילוי הנאות של עסקיהם בחוק העיתונות החדש, אילו עוד דרכים והשפעות יש לעולם העסקים על התוכן המפורסם ב"כלב השמירה של הדמוקרטיה".
עיתונות העתיד – מה צפוי לנו בעתיד לנוכח השינויים הרבים בתחום זה, עם השתכללות הטכנולוגיה והדומיננטיות של הרשת? נציג מחקרים, דוגמאות לחדשנות עיתונאית ומגמות נוספות.
קורס מקוון ברטוריקה
אחת הבעיות הקשות של השיח הציבורי היא קלות דעת באמירת דברים חסרי בסיס או כאלה שלא ניתן להוכיחם, וכן העלאת טענות פופוליסטיות רבות הפונות אל הרגש. פרויקט קורס הרטוריקה (הכוונה ל"רטוריקה החדשה", המחויבת לדיון רציונלי מעבר לשאלת הסגנון) יעלה את רמת הדיון הציבורי, ויאפשר לאזרחים להיות ביקורתיים ומדויקים יותר ביחס לאמירות שונות.
חברה ורווחה
פרויקטים
זכויות עובדים – עד כמה מקפידים מעסיקים בשמירה על זכויות עובדיהם, חשיפה של מעסיקים מנצלים, סיקור מאבקי עובדים, איך נראה שוק העבודה בישראל, מהן השפעות הנורמות בתחום על החברה, למי יש אינטרס לשנות ולמי לא.
מעמד הנשים בישראל – נושא זה מוזנח ומעורר לא פעם אנטגוניזם בשל דימוי עצמי של ישראל כחברה נאורה. ניתן במה נרחבת להעלאת כל הסוגיות הנוגעות לעניין.
קהילת וידאו-צ'ט – עקרון הווידאו-צ'ט חשוב לגישור על פערי שפה ולהפלת חומות של אי היכרות בין קהילות. לא דומה התכתבות באנגלית רצוצה לדיבור באנגלית כזאת, שהיא קלה הרבה יותר. כך תוכל גולשת מנתניה לבדוק אם יש בג'נין או בקהיר בת או בן שיח לשיחה, וגולש מתל אביב יוכל לבחור לדבר עם גולש חרדי כדי להבין אותו טוב יותר.
ערבים בישראל – חסמים בפני השתלבות, בעיות וקשיים, יחס מפלה מהמדינה, צרכים, חזון לעתיד, האם בונים ללא אישורים ומדוע, האם באמת עניים מבחירה, מה גורם לניכור מהמדינה ומהאזרחים היהודים, מה חושבים על גזענות, ועוד.
מדורים קבועים
מצב הבדואים – הפוטנציאל הנפיץ של נושא זה מצריך מעקב צמוד וקבוע.
שד הדמוגרפיה – האם יש ליהודים סיבה אמיתית לחשוש מהמיעוטים בתוך גבולות הקו הירוק, עד כמה באמת מסכנים הפליטים והעובדים הזרים את יהדותה של המדינה או את הכלכלה שלה. נתונים, מגמות.
פגועי נפש – מה מצבם, כמה פגועי נפש יש בישראל, האם זוכים לטיפול טוב, מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב, כמה מהם יכולים להשתקם.
התמכרויות – כמה מכורים יש בישראל ולמה, מה מוביל להתמכרויות, האם ניתן לגמול חלק ניכר מהנגמלים ובמה זה כרוך, נזקים אישיים, חברתיים וכלכליים.
ילדים בסיכון – מה זה בעצם ילדים בסיכון, איך נראים חייהם, מה יקרה כשיגדלו, איך כדאי לטפל בהם ולסייע, איך מקטינים את מספרם.
חוויותיהם של עובדים סוציאליים – טור שבועי שבו מספרים עובדים סוציאליים על עבודתם, על הבעיות בהן נתקלים, על הצרכים, על חוויות טובות, על המקצוע עצמו.
קשישים עניים – כמה קשישים עניים חיים בישראל, איך נראים חייהם, למה זקוקים, האם מקבלים מספיק תמיכה, איפה יש טיפול טוב והיכן לא.
קווים לדמותו של הביטוח הלאומי – המוסד הענק זוכה בכל חודש לתשלומים מכל האזרחים. איך הוא בנוי, כמה עובדים בו, האם שירותיו טובים מספיק, אילו שינויים נדרשים בו, מה פועל טוב וראוי לשימור.
רעיונות תוכן נוספים
מדור תרבות: כולל לייף סטייל, ספרות, וכל מה שנכלל בתרבות האנושית הרחבה שמעבר לפוליטיקה.
אוצרות שקוף: נעניק במה נרחבת לאמנות ישראלית עכשווית ואיכותית, כדי להוסיף היבט אסתטי ונעים לאתר ולעורר השראה.
מדור דתות: בניגוד למקובל זה אינו מדור "יהדות", כי אם מדור המהווה במה לכל הדתות. במדור יתפרסמו כתבות פרופיל על דמויות מרכזיות בדתות, יובא מידע על תוכנן, על המגמות הנוכחיות בדתות, וכו'. מטרת המדור היא לאפשר מבט מורכב יותר על הדתות השונות במקום זה המכליל. כך למשל, נעסוק במחקר של גאלופ בקרב 50 אלף מוסלמים ברחבי העולם, שגילה מתינות גבוהה הרבה יותר משנהוג לייחס לאיסלאם והזדהות עם ערכי הדמוקרטיה.
מאמרים ובלוגים: נגבש קבוצת בלוגרים איכותיים וניתן להם חשיפה בשקוף, לצד כותבי המאמרים. כך החל את פעולתו אתר האפינגטון פוסט, שהפך לאחד הפופולאריים בארה"ב.
להקות ויוצרים: ניתן במה למוסיקאים מוכשרים מכל הזרמים (ובעיקר ליוצרים שאינם מתאימים לתבנית הפלייליסט של גלגל"צ), בעיקר באמצעות קטעי וידאו. נעלה לאתר גם קטעי וידאו של מוזיקה ישנה אך איכותית.
מדינה אחת בחודש: פרויקט שבמסגרתו ניתן תמצית החדשות השוטפות לצד כתבות עומק על מדינה נבחרת. בדרך זאת נרחיב את הפרספקטיבה של קוראינו, ונדגים כיצד מתמודדות מדינות אחרות עם בעיות הדומות לאלה של ישראל. יתרון נוסף יהיה בהדגשת הנזקים המתרחשים כאשר תפיסות דמוקרטיות אינן חזקות מספיק.
פרויקט וידאו קהילתי: נצמיד מצלמות לאנשים מיומנים מקהילות שונות למשך שנה, וניתן להם עמוד בשקוף שבו יוכלו להעלות את מה שצילמו, ולחשוף את החיים במקומות שונים.
עמוד ההפגנות: נמסור באופן שוטף מידע על הפעילויות החברתיות ופעילויות המחאה המתרחשות מדי יום, כדי ליידע אנשים שמעוניינים להשתתף.
אינדקס השחיתות: נבנה מאגר מידע מלא על התנהלות נבחרי ציבור, מעבירות אתיות והתעלמות מכללי המינהל התקין, ועד עבירות פליליות.
מערכת תחקירים: נעסיק מספר תחקירנים שיעסקו בסוגה העילית של העיתונות ויביאו סיפורים הנסתרים מן העין.
סקירת עיתונות פריפריאלית: נביא באופן שוטף סיכומים מכלי תקשורת של מגזרים ואזורים גיאוגרפיים. נדווח על המעסיק את החרדים, תושבי מועצה אזורית כזאת או אחרת, וכו'.
מדור סאטירי: נשתדל לא להיות רק רציניים וכבדים, ולצד המדור הסאטירי ניתן חשיפה לטקסטים משעשעים נוספים.
ההוגים והממציאים ששינו את חיינו: סקירות וכתבות על אנשי רוח ומדענים שרעיונותיהם משפיעים על חיינו עד היום.
תקצירים וביקורות ספרים: נביא טקסטים קצרים המתארים או מבקרים ספרים חדשים וישנים, לשם הרחבת הדעת של הציבור.
דוגמא לכתבה: מסע מצולם בין מפעלים מזהמים.
מדור על רפואה קהילתית: חוויותיו של רופא בכבישי הדרום וביישובים שבו.
פרויקט על מערכת המשפט: לצד הגנה על הערכים שמייצגת מערכת המשפט, נבקר את הדורש בה תיקון, דוגמת היחס המפלה שלו זוכים עניים, כמתואר בספר "זרים למשפט" של יובל אלבשן.
כמו-כן, נאפשר לציבור לבטא את מה שמטריד אותו במערכת המשפט, כדי לקיים דיון לשחרר קיטור ולקיים דיון רציני יכלול הפרויקט במה להעלאת הדברים המפריעים לציבור ובחינתם.
פרויקט דוחות ציבוריים שנשכחו: מיפוי הדוחות שכתבו ועדות ציבוריות ומעלים אבק.
פרויקט ביקורת המדינה: סקירה של הנושאים בביקורת המדינה שנשכחו מיד לאחר מסירת דוח הביקורת.
פינת הצל"ש לח"כ: לצד הביקורת חשוב לתת גם חיזוקים חיוביים. מחקר של ד"ר ענת מאור גילה כי מתקיים יחס הפוך בין עשייה פרלמנטרית חיובית להיבחרות מחדש. ננסה לתקן זאת במעט.
חדשות המדע: דיווח מעמיק על ההמצאות והתגליות החשובות ביותר.
עתידנות: מה רואים אלה החוקרים את העתיד ולמה עלינו להתכונן?
...
סיכום
הייאוש הרב הפושה בקרב חלקים רבים מדי בישראל, והדאגה העמוקה לאופיו של המקום הזה בעתיד, מחייבים נקיטת פעולות שישנו את המגמה הכללית, מעבר לפעילויות הנקודתיות החשובות בפני עצמן.
שינוי המגמה הכללית יכול לעבור אך ורק באמצעות שינוי דעת קהל, ורתימתה לערכי הנאורות ולערכים מסורתיים דוגמת "ואהבת לרעך כמוך". אלא שהמציאות מלמדת כי הדבר קשה עד מאוד וכי ישראל מצויה במלכוד.
מהצד השני, יש בישראל לפחות מיליון אזרחים המזדהים עם ערכי שקוף, וכנראה שהרבה יותר מכך, אלא שאין להם ייצוג אמיתי בזירה הציבורית.
אתר שקוף עשוי להיות הבית של קבוצות אלה, ולהרים קול חזק, ממוקד ומשמעותי, שיהווה משקל נגד למגמות הנוכחיות. הכוונה לעסוק בשורשי הבעיות ולחפש מכנים משותפים גם עם יריבים פוליטיים, בשפה שאינה מגנה או מכלילה, נותנת תקווה כי האתר יצליח בפניה גם למעגלים שאינם מזדהים בשלב זה עם ערכי שקוף.
אשמח להתייחס לכל הסתייגות, שאלה או הערה שיעלו מהדברים.
בברכה,
נתי יפת
054-2550085
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
