"חדשות (בטלוויזיה) זה היום אינפוטיינמנט, זו תוכנית בידור שצריכה לעמוד בדרישות של מפרסמים, וזאת לא מילה גסה".
(אתי בן דוד, מנהלת השיווק של חברת התרופות כצט, "העיר", 27.7.2007)
בכתבה מצוינת של עדי עוז ב"העיר" על המהומה המיותרת סביב זהות מגישי החדשות שיחליפו את יבין וסוקניק, יצאה בת קול האמת ואמרה את המצוטט למעלה.
זה חשוב. חשוב שהציבור הישראלי יידע שמקור המידע העיקרי שלו בתחום החדשות נערך קודם כל משיקולים בידוריים ומסחריים (קחו למשל את "דודו מהבינלאומי" ואת מקביליו בערוץ 2 - כסף עובר מיד ליד תמורת התוכן השיווקי הזה). זה חשוב, כדי שכאשר הציבור יבקש לבטא את התסכול שלו מהתקיעוּת במצב, הוא יידע למי לבוא בטענות – לא רק אל הפוליטיקאים, אלא גם אל כלב השמירה הכי חזק בשטח, שהיה אמור להוות משקל נגד מרסן מולם וגורם משמעותי בעיצוב שיח ציבורי קונסטרוקטיבי. אבל כלב השמירה הזה מכיר בעיקר שני מצבים: השתוללות תזזיתית כמוכה כלבת, או נמנום עצל של תפנוקים.