כל ההסברים היפים והפורמליסטיים לסיום תפקידו של ירון זליכה, לא יצליחו להסתיר את ההסבר האמיתי – בשביל הצמרת הפוליטית החשב הכללי עם השטויות של המלחמה בשחיתות הוא קוץ בעין. הוא ממש חותר תחת כל מה שהם מאמינים ומתמחים בו. מאיפה בא החצוף הזה עם האתיקה המופרכת שלו, הם שואלים איש את רעהו בזעם קדוש. (מאמר חריף של זליכה מהיום נגד נחום ברנע מצורף למטה)
היועץ מזוז סמך את ידיו בשקט על סיום העבודה, ועתה רק המבקר ובית המשפט העליון נותרו לזליכה למגן. האישור של מזוז הגיוני לכאורה, על רקע סיום החוזה, הנוהג בשירות הציבורי, ולנוכח מערכת היחסים העכורה של החשב עם עמיתיו. מזוז פועל בגבולות החוק, אלא שהחוק לא נותן פתרון למצבנו היום - הוא לא אומר מה יש לעשות עם פקיד יוצא דופן כזליכה בתרומה לשקיפות, למינהל תקין ולביעור השחיתות, בימים שבהם שלטון החוק מותקף מכל עבר הן בהתבטאויות והן במעשים, בעת שבה הכאוס שולט, מכרזים רבים נתפרים על פי מידותיו של מאן דהוא, ויד רוחצת יד על בסיס קבוע.
האינטרס הציבורי, בניגוד לחוק, מחפש סעד דחוף. הנה, בלבה של תקופה סוערת וקריטית בתחום השחיתות וניקיון השירות הציבורי, קם אדם שהוכיח במעשים שהוא מסוגל לשים את האצבע על נקודות ממשק ולשנות דברים מהותיים. מתן הזכויות ליותר ויותר עובדי הקבלן בחברות שמעסיקה הממשלה נזקף קודם כל לזכות זליכה, שהשתמש בכוחו להיטיב. כך גם חשיפת פרשת אולמרט-בנק לאומי. קשה לי לפרגן לביבי נתניהו, אבל התפעלתי כששמעתי אותו לפני כשנה וחצי בכנס התנועה לאיכות השלטון, מתאר את השינוי וההתייעלות במכרזים הממשלתיים, את המאבק בקומבינות ואת החיסכון הכספי הניכר. זאת עבודה של זליכה, שראוי להערכה על כך, למרות ההסתייגות הגדולה מהשמרנות הכלכלית שהוא חלק ממנה.
אם המבקר לא יושיע את זליכה, ייאלץ בג"ץ להכריע בעתירות המוכנות זה כבר. בעבר פסק העליון שמשרת החשב הכללי לא קצובה בזמן, אך עמידה לצד זליכה תעורר את אולמרט, פרידמן ושות' למלחמת עולם לערעור מעמדו של בית המשפט. בסיוע עיתונאים שכבר תפסו צד נגד זליכה, מסע התעמולה נגד בית המשפט העליון עלול אפילו להצליח במידה רבה. השופטים, כתמיד, נמצאים במלכוד שטומן בחובו סיכונים רבים.
אם בכל זאת יילך בג"ץ עם קביעתו הקודמת, ויתחשב בנסיבות המיוחדות והמסוכנות שעל הרקע שלהן מנסים אולמרט ובראון להיפטר מזליכה, תהיה זאת אמירה חזקה: למרות ההפחדות, בית המשפט העליון לא נרתע מהגנה נחרצת על הדמוקרטיה והמינהל הציבורי התקין. זאת עשויה להיות שעתו היפה של בית המשפט ביחסיו עם הציבור, משום שמתקיים כאן שיתוף אינטרס בולט: הציבור, שמתנגד למושחתים ומאוד תומך בזליכה, עשוי להבין סופסוף שבמקרים רבים בית המשפט הוא המגן האחרון, ושלכן אסור לשלול ממנו את הסמכויות. מה שעומד על הפרק הפעם, הוא מה שמכנה זליכה "טרור" - שחיתות ש"הולכת ומתקרבת לחומרה של העול הביטחוני" - והציבור מבין את זה ומזדהה.
מה עובר בראש של מזוז?
אישורו בשתיקה - באמצעות ערן שנדר - של היועץ לפיטורי זליכה התקבל בטבעיות. אם אני צריך לנחש מה עובר במוחו של מזוז, נראה לי שזה חוסר שביעות רצון מהליכתו המתוכננת של החשב הלוחם בשחיתות, יחד עם הבנה שזאת לא יכולה להיות המלחמה שלו. לא היום, לא במעמדו שהתערער אחרי פרשת קצב, לא לפני שיקבל החלטות קשות שעלולות לחרוץ לשבט את גורלם הפוליטי ואולי הפלילי של מנהיגי המדינה. לאור התגייסות ח"כים, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, מבקר המדינה, ואחרים, אולי טוב שכך נוהג היועץ. השמירה על מעמד שיקל עליו לקבל החלטות קשות בעתיד חשובה. עליו להתרחק מסכסוכים עם הממשלה, כי אז יעשו לו כמעשה זליכה, וינסו לערער את האמון בו בקרב הציבור. אנחנו כבר יודעים שתמיד יש מספיק עיתונאים סומים (במקרה הטוב) שנגררים לכך.
• ירון זליכה נגד נחום ברנע
• הערכות - החוק לצדו של זליכה
• שנדר לא מתערב
• עבודה של זליכה
• אהוד אשרי: זליכה צריך ללכת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
