מחשבות פוליטיות

את הקובץ כולו אפשר להוריד בקלות ובמהירות (pdf, 4.44 mb). הוא כולל תוכן עניינים נוח, כך שניתן לדלג בתוכו. ההורדה דורשת הרשמה קלה ומהירה באתר (מומלץ כמובן להיכנס לרשימת התפוצה).

דן כספי

האינטרנט מאלצת את שאר אמצעי התקשורת להסתגלות למצב תחרותי הרבה יותר. בתחום העיתונות המקוונת, ישנם 4 סוגי אתרים: מהדורה מקוונת של עיתון מודפס, עיתון מקוון בצד עיתון מודפס, מהדורה מודפסת של עיתון מקוון, ועיתונים מקוונים עצמאיים.

האינטרנט לא שולטת בקלות - כניסת פלטפורמות תוכן כטלפונים סלולאריים, מחשבי כף יד אלחוטיים ועוד, יעבירו אותה במהרה משלב ההתמסדות לשלב ההתגוננות, במודל ההתפתחותי של אמצעי התקשורת.

עמית שכטר

השידור הציבורי לא השתלב היטב ברשת ולא מנצל את יכולתה להוות בימה ציבורית. הוא שיעתק את הפורמטים הטלוויזיוניים לאינטרנט, בשמרנות שאינה עולה בקנה אחד עם תפקידו לקדם שיח ציבורי רחב אופקים. השידור הציבורי נדרש בעידן הרשת להתמודד גם עם השתלטות האידיאולוגיה הניאו-ליברלית על מקבלי ההחלטות.

יובל קרניאל

הוצאת לשון הרע באינטרנט - המחבר לא נוטה לצנזורה ולהתערבות בתי המשפט, למרות שמכיר בכך שהרשת אכן מהווה כר להשמצות אנונימיות.

נאווה כהן-אביגור

עיתונות הנשים פורחת ברשת והצמיחה אתרים רבים, חלקם עצמאיים. הרשת מכתיבה יצירת תכנים מסוג אחר, מאפשרת יישומים חדשים, מתעלה מעל המודל הישן והמנוכר של יחסי "עיתון-קוראים" ויוצרת סגנון כתיבה-קריאה חדש, שבו מקום רב לסוגיות של קידום מעמד האישה. החוקרת השתמשה בשאלון הכולל 114 (!) סגולות של האינטרנט. עיתונות הנשים משתחררת מהמסגרת של המדיה הישנה, ועונה יותר ויותר להגדרה של "עיתון-אתר-קהילה". עם זאת, ניצול הסגולות הייחודיות של האינטרנט בעיתונות הנשים המקוונת הוא חלקי בלבד, ברמת ניצול בינונית-נמוכה.

נלי אליאס, מרינה זלצר שורר

המחקר בדק מדגם של 50 אתרים ישראליים בשפה הרוסית ומצא שבע קטגוריות: עיתונים מקוונים, פורטלים, אתרים של תחנות רדיו וטלוויזיה, עיתונים מקומיים, מגזינים פובליציסטיים, אתרים של מפלגות ותנועות פוליטיות ומגזינים המוקדשים לתחביבים ולתחומי עניין. באחד משני האתרים הפופולאריים ביותר, מבקרים 21 אלף איש ביום.

רק מעט יותר ממחצית הגולשים באתרים ברוסית מתגוררים בישראל. השאר חיים בפזורה הרוסית ובבריה"מ לשעבר. העל-לאומיות הזאת מכתיבה לאתרים סיקור מורחב של אירועים במולדת הישנה ובארצות אליהן היגרו רוסים. ממצאי המחקר מראים שהעיתונים המקוונים בשפה הרוסית יוצרים "אומה וירטואלית" של פוסט-רוסים שמצאו מקום לחלוק בו את התנסויותיהם, ואמצעי יעיל לתקשורת תוך-קהילתית.

מוסטפא כבהא

מהפכות הלוויין והאינטרנט שחררו את ערביי ישראל מהתלות במידע ה"רשמי" מכלי התקשורת הממסדיים, כולל המסחריים במקרים רבים. הפלסטינים הישראלים אימצו את האינטרנט ככלי להשתלבות מוגברת במרחב הערבי שמעבר לגבולות ישראל, שבו השפה והקודים נהירים ונוחים יותר למשתמש.

שמואל ליימן-ווילציג

דעיכת העיתונות המודפסת היא עובדה, ולא רק בגלל העיתונות המקוונת. על אף שזו האחרונה היא המסמר האחרון בארון הקבורה של הדפים המרשרשים, ישנן גם סיבות סביבתיות-חברתיות אחרות שפועלות נגד הסדר הישן. המאמר מציג 22 גורמי השפעה על התהליך. ב"מחזור החיים של אמצעי תקשורת" - התגוננות והסתגלות, התכנסות והיעלמות - נמצאת העיתונות המודפסת בסוף. המחקר בודק את השפעת המציאות החדשה על מו"לים ועיתונאים, ועל התפקידים העיתונאיים המסורתיים.

עטרה פרנקל-פארן

השאלה היא לא אם תתפוס העיתונות המקוונת את מקום העיתונות המודפסת. המאמר מבקש לבדוק את האיום שמציבים הבלוגים - "עיקוף על אוטוסטרדת המידע" - כעיתונות אלטרנטיבית לעיתונות המקוונת. הבלוגים, מצפה החוקרת, יהוו מעין "תקשורת קוד פתוח", שבמסגרתה תיבחן בביקורתיות תרומתם לדמוקרטיזציה של המרחב הציבורי. וכן, הם מאיימים על העיתונות המקוונת, הממוסחרת זה מכבר. חקר התופעה מבקש להתעלות מעל לעיסוק השלילי באוזלת ידה של העיתונות המסורתית, לטובת זיהוי הפוטנציאל הדמוקרטי של התקשורת האלטרנטיבית, שעשויה להתגלות כחיובית וכמרתקת הרבה יותר.

ציטוט נבחר:

"יש הטוענים שהתפארותה של התקשורת שהאדם הפשוט מיודע כיום באופן הטוב ביותר מאז שחר ההיסטוריה היא מזוייפת ושגויה. האדם הפשוט אינו אלא טובע בנתונים שמהם הוא דולה אך מעט מידע, ועוד פחות מכך ידע ותבונה. השתלטות התקשורת על התהליך הפוליטי תורמת למעבר למדיניות אנטי דמוקרטית המפקיעה מן האזרח הממוצע אפשרות פעולה פוליטית. אמצעי התקשורת המפעילים כוחות לא שווים ואף מונופוליסטיים לא השכילו להבין כי עצם השתתפותם בפרקטיקה של 'הנדסת ההסכמה' תורמת להתפתחות תבנית בוגדנית של שליטה חברתית: 'אזרחים לכאורה' בחברה חופשית כביכול המושתקים באמצעות מציאות תקשורתית מטעה. הסכנה, מתריעים המבקרים, היא שמחמת הפקעת המציאות באמצעות כלי התקשורת והרס התבונה הפוליטית, יתרוקן המרחב הציבורי ממשמעותו ויהפוך ללא יותר מאספסוף אלקטרוני (אופולס 1997: 55)."

צבי רייך

עיתונות הרשת איכזבה בגדול. תחזיותיהם של ה"טכנו-אופטימיסטיים" בשני העשורים האחרונים למהפכה שווה בחשיבותה למהפכת הדפוס בעבודה העיתונאית, התאדו אל תוך חלל הסייבר האינסופי. עיתונות הרשת לא השתחררה מהתלות במקורות הישנים, היא לא הפכה למבקרת חריפה של המציאות כפי שמציגים אותה בעלי עניין, היא מציגה את דברי המקורות כאמת בזמן שאינם בהכרח כאלה, היא לא מנצלת מספיק את מאגרי המידע הרבים שנמצאים ברשת, והיא לא מבצעת תחקירים, כפי שצפו לה בעבר. הציפייה מעיתונאי הרשת להציב רף חדש של אובייקטיביות ומלאות הסיפור התפוגגה.

בסופו של עניין, הרוטינה העיתונאית השמרנית ניצחה עד כה את האפשרויות הרבות שמעניקה הטכנולוגיה. העיתונאים מחוברים חזק לרשת, אך לא לצורך בחינה מהיסוד של המציאות שהם מתארים.

נקודת אור: אולי כל הבעיות האלה הן רק מחלות ילדות.

איילת כהן, מוטי נייגר

המגיבים (טוקבקיסטים) לכתבות ומאמרים ברשת מביעים התנגדות לתכסיסי השכנוע של הכותבים, מתחום הלוגוס, הפתוס והאתוס (מעמד הדובר), באנטי-לוגוס, אנטי-פתוס ואנטי-אתוס. הדוגריות והכסאח הישראליים, יחד עם הפוליטיקה הנפיצה, הופכים את השיח למתלהם ואלים במיוחד, לבטח לא כזה שמסוגל לקדם פיוס.

נקודת אור: התגובות מהוות זירה חשובה לתרגול שנינות ותחכום.

מרדכי קרמניצר, מיכאל בירנהק

בינואר 2003 הכלילה מועצת העיתונות את העיתונות המקוונת בהגדרת "עיתון", בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות. קרמניצר תומך בכך כדי לכוון את עיתונות הרשת למילוי תפקידה החברתי, מחשש לדירדור האתיקה גם בעיתונות המודפסת ומחשש מהתערבות חקיקתית לא רצויה.

בירנהק טוען שהמושג "עיתונות מקוונת" מעורפל מדי, שלא ניתן לכפות סמכות על מי שאינו מעוניין בכך, שתקנון האתיקה לא רלוונטי למציאות המקוונת ושלכן יש להגמישו ולהתאימו.