מחשבות פוליטיות

"לוביסטים, תפקידם להכיר מקרוב את החוקים והפעילות הפרלמטרית הנעשית סביב הנושא בו הם עוסקים. הכרות זו מאפשרת להם לקדם חוקים או לנסות למנוע / לשנות / לעכב חוקים, הכל בהתאם לאינטרסים של החברות שהם מייצגים. החוקים שיקבעו, או שיידחו - יכולים להביא לאותן חברות רווחים גדולים מאד כפי שבאותה מידה, הם יכולים להזיק, לפגוע בשמן של החברות וברווחים שלהן, אם לא יקבלו התייחסות מקצועית ומסודרת. צריך להבין, כשמדובר על רווחים, הרבה פעמים מדובר על סכומים גדולים מאד של כסף, ממיליוני שקלים ועד למיליארדים".

זאת רק פנינה אחת מטקסט שכולו הסבר לאזרחים מי דופק אותם ואיך (חברות הסלולר, למשל, מאוד כדאי לקרוא). ליאת מרחיבה.

בבלוג "לחץ חברתי" הובאו בתחילת השנה דבריה של ח"כ שלי יחימוביץ' בדיון בכנסת על חוק ההסדרים של 2007:

"בדיעבד, עשיתי חשבון מהיר אילו סעיפים הצלחנו להוריד ולפצל ואילו לא הצלחנו, והגעתי למסקנה מאוד מאוד עגומה, שהסעיפים שבהם הפגנו את כוחנו כחברי כנסת היו ברובם המכריע כאלה שמחיקתם עלתה בקנה אחד עם אינטרסים של גורמים רבי עוצמה, שהיתה להם השפעה ישירה על חברי כנסת מובילים". (באמצעות לוביסטים. נ.י)

הנאום המלא של יחימוביץ', שהפך בשלב מסוים לשיחה עם ח"כ אמנון כהן (ש"ס), הוא שיעור מאלף לכל אזרח באשר לכוחות שמנהלים את חייו ובאשר לנתיבי הכסף הגדול שעובר דרך מסדרונות הכנסת והממשלה למקומות אחרים, בזמן שנמשך "הקיצוץ ב-4% בקצבאות של שמירת היריון, הבטחת הכנסה, חסידי אומות עולם, נפגעי גזזת, דמי לידה, נכי תאונות עבודה, אסירי ציון, נפגעי טרור" - כל אלה שלא מסוגלים לשלם ללוביסטים בין 3,000 ל-10,000 דולר לחודש על שירותיהם המעולים.

השורה התחתונה שמדגישה יחימוביץ היא, שהמקומות היחידים שבהם המאבק מול סעיפים בחוק ההסדרים הצליח, הם אלה שבהם היה לגוף רב עוצמה אינטרס. "בכל פעם שנלחמנו על עניין צודק, וראיתי סביבי התאספות חסרת תקדים של לוביסטים - ואנחנו כבר מכירים את פניהם - ידעתי שיש לנו סיכוי לנצח. אני אומרת את זה בצער ובכאב".

בטח שמעתם לאחרונה את עוה"ד הגזען והפטפטן רם כספי טוען שהוא לא שמע על קשרי הון-שלטון, ומה שהוא שמע זה בסדר. שיחשוב שוב, או שיקרא את מכתמיה של מגל, ששווים ציטוט חוזר ושינון:

"ההיכרות מאפשרת ללוביסטים לקדם חוקים או לנסות למנוע / לשנות / לעכב חוקים, הכל בהתאם לאינטרסים של החברות שהם מייצגים... צריך להבין, כשמדובר על רווחים, הרבה פעמים מדובר על סכומים גדולים מאד של כסף, ממיליוני שקלים ועד למיליארדים".

תוספת מאוחרת - אם להיות קונסטרוקטיבי, מה שצריך לעשות זה להסדיר את התחום ולהטיל פיקוח הרבה יותר מחמיר על יכולתן של חברות הענק לעצב את חייהם של מיליוני אזרחים באופן שתואם את האינטרסים הכלכליים שלהן, דווקא בבית הנבחרים שאמור לגלם בראש ובראשונה את צרכי הציבור. במקביל, יש להבטיח ייצוג הולם לאינטרסים של השכבות החלשות בחברה ושל המעמד הבינוני, באמצעים ועוצמה שיוגדר שלא ייפלו מאלה המושקעים באינטרסים מסחריים.