בהמשך לבקשה שלי מראש השנה שנדע לקבל על עצמנו אחריות, אני מבקש להגיד לכם כמה דברים שבוערים בעצמותיי שאין היכן להגיד אותם ואין פה שאומר אותם בשמי.
כמורה אני ניצב בימים אלו אובד עצות, כואב ומרגיש יתמות ובדידות. שביתת המורים בעיצומה והמדינה שותקת. בעיתונים כמעט לא כותבים עליה, ומה שכותבים מנסה להציג אותה כקפריזה נפוליאונית של רן ארז. מעט המידע על השביתה מגמתי וכמובן נגדה ולא נובע מקריאת והבנת ההסכם המביש שנחתם עם הסתדרות המורים. לא מביע עובדות על הסחבת בה נוקטת המדינה. על הבריונות העבריינית של המדינה שלא חתמה על הסכם קיבוצי עם המורים מ- 2001 ועכשיו מתנה תוספות בתוספת עבודה.
לא ניתן למצוא בעיתונות הכתובה או המשודרת מידע על: העובדות האמיתיות על ההסכם עם ההסתדרות; היקף סירוב המורים בהסתדרות להצטרף להסכם שנחתם בשמם; הקיצוצים בשנים האחרונות במערכת החינוך.
לא ניתן לקרוא או לשמוע בתקשורת פרשנות חברתית על ההקשרים הרחבים של השביתה למשל – על הקשר בינה לבין המגמה לשבור ארגוני עובדים; על הקשר בינה לבין נחיתות השכר של הנשים בישראל; על הקשר בינה לבין מגמות ההפרטה שמקדמת המדינה; על הקשר בינה לבין חדירת עמותות פרטיות הממומנות ע"י בעלי הון ומופעלות ע"י עובדים דלי שכר ומשרתי שירות לאומי למערכת החינוך; על הקשר בינה לבין פני החינוך וההשכלה שהמדינה מציעה לאזרחיה.
כאילו יד נעלמה גדולה פועלת להעלמת השביתה מהתודעה – מי שותף למגמה הזו? מי מפעיל אותה?
השביתה הזו אינה עניינים של המורים - היא קריאת מצוקה חברתית של חברה שלמה שמבקשת:
תנו לנו השכלה ראויה.
תנו לנו כבוד כאזרחים בעלי זכויות.
אל תרמסו ברגל גאה זכויות עובדים.
המדינה בהתייחסותה למערכת החינוך פוגעת בזכות האזרח לכבוד, פוגעת בזכות האזרח להשכלה, פוגעת בזכות האזרח העובד להתארגן. את מי משרתת המדינה הזו בכלל? את אזרחיה או את בעלי ההון תאבי ההפרטות? (נתי: התשובה ברורה)
המדינה והתקשורת מפנים את האשמה כלפי המורים - אבל, אזרחים פתחו את העיניים!!! לא המורים אשמים בדמותה של מערכת החינוך, אלא המדינה, שמקצצת שעות הוראה, שמקצצת תקציבים, שלא עוסקת בבניית תכנים עדכניים למערכת החינוך, שמשלמת משכורות דחק למורים, שמשקיעה מאמץ בשבירת ארגוני המורים כדי להיפטר מגוף בעל כוח שעומד מולה, שנותנת לעוד ועוד עמותות פרטיות של בעלי הון בעלי אג`נדה פרטית להיכנס בדלת האחורית למערכת החינוך כתחליף למה שהיא מקצצת.
אזרחים, תלמידים, הורים, עובדים !!!!
אל תתנו לדיסאינפורמציה של נערי האוצר לבלבל אתכם, אל תתחברו לזיכרונות האישיים ממורים שלא אהבתם להסיח את דעתכם – יש כאן מאבק חברתי חשוב ומרכזי שקשור להתנערות המדינה מחובותיה כלפי האזרחים.
המדינה, שידעה להעביר בשנים אחרונות את נכסנו הציבוריים לידיים פרטיות במחיר אפסי במסגרת תהליך השולל הנקרא הפרטה, ממשיכה את תהליך ההתנערות שלה מחובתה לריבון האמיתי של המדינה שהוא אנחנו האזרחים. אותה התנערות שחשנו בה במלחמת לבנון השנייה.