חיפשתי כמה מילים שכתבתי כאן בעבר על מקארתיזם בישראל בטקסט שכותרתו "נועה קולפ וכנופיית שלטון החוק". העצלות הובילה אותי לערוך את החיפוש בגוגל במקום לדפדף כאן אחורה, ויצא שהעצלות משתלמת - תוצאה אחת מתחת לפוסט שלי, ראיתי קטע וידאו מיו-טיוב, שבו אומרת נועה קולפ את הדברים הבאים באולפן של לונדון את קירשנבאום:
"הבנקים הם לא נורא נורא רווחיים, המנגנונים הסבוכים, הרבה מאוד עובדים, הרבה מאוד שומנים שצריך לקצץ אותם..."
כל זב חוטם ומצורע יודע שהבנקים בישראל מרוויחים בכל שנה סכומי עתק, ולמי שחזר זה עתה משהות ארוכה בחלל, הנה כותרת של Ynet מלפני ארבעה חודשים: רווחי הבנקים הגדולים ברבעון הראשון: 2.24 מיליארד שקל .
מדובר בכ-10 מיליארד שקל רווח נקי בשנה. זה מה שנקרא "לא נורא נורא רווחיים"?!
תפקידם של כתבים כלכליים הוא אחד החשובים בתקשורת. רק התקציב וחוק ההסדרים לבדם קובעים מדי שנה מחדש את גורלם של שכירים, מובטלים, חולים, מקבלי קצבאות, קשישים, נכים, נשים הרות, תלמידי בתי ספר ועוד ועוד. הנה רק דוגמא קטנטנה אחת, הנוגעת להבטחה שנתן אולמרט ברעש גדול וצלצולים לעידוד יציאת נשים לעבודה, ונבעטה בשורה אחת קטנה בחוק ההסדרים, על ידי פקידי האוצר עזי המצח. כדי לטפל במכלול הסוגיות המאוד מורכב הזה, דרושים עיתונאים מעולים, רחבי אופקים ובעלי ניסיון (ולא פחות מכך עורכים עם לב ושכל ישר).
אז איך תסבירו את העובדה שחברת החדשות שמתיימרת להיות הטובה ביותר בישראל, ממנה לתפקיד החשוב עיתונאית צעירה
ומנותקת מהמציאות, שלא שולטת בפרטים בצורה כה מעוררת דאגה? איך ייתכן שמבחינתה בנקים בשליטת המדינה הם עניין לאנשים חסרי שפיות (ויפה נתן לונדון את דוגמת בנק לאומי), וחמור מכל - מהיכן האטימות והחוצפה לגזור במחי משפט לא מבוסס את "העובדים והשומנים" לקיצוצים?
מה אומר המינוי הזה והאמון בכתבת על "חדשות 10"?
מה המשמעות של זה לגבינו הצופים?
ושאלת השאלות - מי מרוויח מזה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
