מחשבות פוליטיות

מעט באיחור נתקלתי בגילוי של עמית סגל בחדשות 2 על התכנון המדוקדק של הקמפיין לשחרור יגאל עמיר, כולל החלק שייעדו בו מרזל, אסקין ובן גביר לתקשורת. כך הם כתבו בתוכנית המסודרת שהוגשה למממן הקמפיין: "במקום לחכות להתנפלות של השמאל עלינו, רגע לפני כן נעשה מה שהם קוראים 'ספין', וכולם ידברו על יגאל עמיר".

בחדשות 10 יודעים היטב לזהות ספינים כה שקופים, אך לא ויתרו שם על ההתהדרות ב"חשיפה", ונגררו בחדווה לשיתוף פעולה ציני עם תומכי הרוצח, כשנענו למסע יחסי ציבור והציגו אותו כהישג עיתונאי. במקרה הזה, ראוי שירשום לפניו כל צופה בחדשות הטלוויזיה, חיבלו עיתונאים-עורכים בדמוקרטיה במתכוון, אך ורק בשל תחרות טיפשית על "הישגים עיתונאיים" ורייטינג לכאורה. מה נכונים ונוקבים היו הדברים של רביב דרוקר בעניין, כשנכנס באלגנטיות במתחרים. (למה רייטינג לכאורה? כי עליה מ-7% ל-12% בחמש שנים, לנוכח חולשת המתחרים, אינה כה מרשימה למול היומרות)

לוּ אני נשיא מועצת העיתונות, הייתי מחפש בספר את הסנקציה הכואבת ביותר, ומנחית אותה על חדשות 10, שבלשון אורווליאנית לא מתביישת להתהדר בכך שהיא פונה אל הקהל האינטליגנטי. בפעם הבאה שבחדשות 10 מספרים לכם על "חשיפות", קחו בחשבון את ה"חשיפה" הזאת, שמתחילתה ועד אחריתה היתה הטעייה מדעת של הצופים, או "הלקוחות", אם להשתמש במונחים הראויים לערוץ המסחרי. שווה אייטם בפינת הצרכנות.