מחשבות פוליטיות

נתחיל בציטוט כותרת מ"הארץ" וסיקור של סקרי דעת קהל באינטרנט:

הכותרת: "ישי: לא נפרוש כי במילא כלום לא יתממש".

נכון לרגע זה (יום שלישי, 22:00 בערב), סקר דעת קהל ב"חדשות נענע10" מלמד ש-88% מהציבור סבורים שההבטחה להסכם שלום ב-2008 היא חסרת כיסוי. ("אין סיכוי")

בוואלה! חדשות סבורים נכון לעכשיו רק 13% שיש סיכוי כלשהו להסכם קבע ב-2008 (9% מהם בסבירות נמוכה).

אבל בנענע10 הלוגו של היום הזה הוא "מדברים שלום" האופטימי (גילוי נאות: ההחלטה לגבי הלוגו נתונה בידי מחליפי בתפקיד). גם ב"הארץ" הכותרת הראשית היא כרגע: הסכם על הסדר הקבע עד סוף 2008 (ללא מרכאות לציון ציטוט, כאילו מדובר בעובדה). בוואינט נתנו כותרת בתוך ציטוט מדברי אולמרט, והיא: "המציאות של 67' תשתנה מהותית". בנרג' הלכו על אותו ציטוט, בשינוי קל: "המציאות של 67' תשתנה באופן משמעותי".

האם רק לי נראים דיווחי התקשורת תלושים מאי פעם? האם רק אני תוהה איך זה שכולם יודעים שמדובר בהצגה שמקורה באינטרסים רגעיים, ובכל זאת נכנעים לחגיגיות השקרית?

לוּ אני העורך של אחד האתרים הגדולים, הייתי מחפש לכותרת הראשית את הציטוט של מי שמבטא את מה שכולם יודעים: הכל הצגה. לוּ אני העורך, הייתי מעלה כאייטם שני אחרי הכותרת המדוברת, כתבה ובה פירוט כל האינטרסים של המנהיגים, תחת כותרת כמו: "למה הוא באנאפוליס?" (בוש, אולמרט, אבו מאזן והנציגים הבולטים שב-40 המדינות הנוספות).

לוּ אני העורך, הייתי שואל בפשטות את מי שצריך לשאול - איך זה שכולם יודעים שמדובר בבלוף, ובכל זאת משתפים פעולה עם הבדיחה העצובה הזאת?! אבל אני לא העורך. אני רק בלוגר שרוצה להיות העורך