|
מחשבות פוליטיותמבט לחברה הישראלית, ביקורת תקשורת, ועוד כמה דברים |
כינוי:
בן: 49 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2015
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
ואף על פי כן ולמרות הכל - צריך להתנגד למלחמה הזאת
יאמר מי שיאמר (קחו אוויר, משפט ארוך), שלוּ ממשלת ישראל היתה מכבדת את בחירת הפלסטינים ולא מנסה להכשיל את ממשלת חמאס מהשניה הראשונה, מאפשרת לעזה להתנהל כמו מיני-מדינה אמיתית, עם חירות תנועה, נמל ימי פתוח וכן הלאה - לא היה נוצר הייאוש שמגבה את השלטון המאפשר ירי פושע לעבר אזרחים במשך שנים ארוכות, ועל כן לא היה צורך במבצע הנוכחי.
המתנגדים לקו זה יטענו שמעברי גבול פתוחים היו מאפשרים לחמאס להתחמש עד צוואר ולפתוח במתקפה קשה יותר נגד ישראל. זוהי העמדה הישראלית הקונצנזואלית, והיא שמצדיקה את המשך הכיבוש ברצועה בשנים האחרונות בדרכים עקיפות (כך, למשל, מדינת ישראל היא זו שתחליט אם צעיר עזתי יוכל ללמוד בחו"ל, אם לאו, ועוד החלטות רבות ממן זה).
יותר ויותר אני חושב שהסיכון שבמתן הרשאה לחמאס לשלוט במלוא מובן המילה הוא בלתי נמנע. משלא עשינו זאת ונוצר סיר הלחץ בדרום - משני עברי הגבול - נוצר לכאורה צידוק לפעולה שמטרתה להביא את ישראל להפסקת האש הבאה מעמדה של כוח. אבל המשחק אכזרי - פעולה כזאת היא טבח לכל דבר, שרבים מדי מקורבנותיו חפים מפשע (אם לא רובם המוחלט. שוטרים "כחולים" שכל חטאם היה מן הסתם הרצון להתפרנס במציאות הקשה, גם הם חפים מפשע בעיני). קשה להצדיק מרחץ דמים ערל לב כל כך בשיקולים טקטיים, שספק אם יוכיחו את עצמם, מראש ובדיעבד.
מראש - כי היה צריך לנהוג אחרת לאחר ההתנתקות, לכבד את ריבונות העם הפלסטיני ולאפשר לחמאס לשלוט, גם אם מאוד לא אוהבים זאת (וכמובן שאם היה מתחמש ופותח באש היה כל הצידוק להילחם בו מלחמת חורמה).
בדיעבד - כלל לא בטוח שאשדוד ויישובים מרוחקים אחרים לא יהיו מעתה חלק מהטיווח הפלסטיני על בסיס קבוע, לאחר שההפגזות על עזה מלוע תותחים של אף-16 סיפקו את הלגיטימציה ואת הדם החם שמאפשר זאת. לכל היותר - ואת זה אומרים גם פוליטיקאים, גנרלים ופרשנים מלומדים - תושג הפוגה לתקופה מוגבלת, ולאחריה אנה אנו הולכים, לפשעים חמורים עוד יותר נגד התמימים שבקרב שוכני רצועת עזה?
ואולי, אולי אני בכל זאת טועה. אולי אנחנו מעריכים חיי אדם יותר מדי. אולי לרוצץ גולגלות ילדים קטנים בטילים כבדים אינו פשע כה נורא. לא, לא באמת, זאת סתם פרובוקציה זולה. אם אנו ניצבים מול הברירה לכתוש ולחסל בפרימיטיוויות, גם אם בטכנולוגיה אולטרה-מודרנית, שומה עלינו שנבדוק קודם לכל אם לא מיצינו את כל הברירות האחרות האפשריות (דוגמת מתן אפשרות לעזה להתנהל כמדינה ריבונית באמת, והיענות לקריאות לתהדיה של 15 שנה). את החובה לבצע בדיקה כזאת לא עשינו.
ענבל פרלמוטר שרה יפה: אי אפשר לקנות גן עדן בדם.
| |
|