מחשבות פוליטיות

הפרדוקס מוכר – אם המדינה יהודית, ודת ומדינה שלובים זה בזה, הדמוקרטיה נפגעת. המדינה היא דמוקרטיה בעיקר ליהודים, אך יש שגם הם נפגעים מהיעדרה.

אני רוצה להציע פרשנות אחרת למושג (אני מניח שזה לא חידוש גדול, אולי רק תזכורת): מדינה יהודית – ברוחה, בזהותה, במורשת שלה ובתרבותה, אך דמוקרטית בכללי המסגרת הארציים, בהם חופש הדת. דמוקרטיה מוחלטת, שבה אזרח ערבי איננו שווה גרוש פחות מאזרח יהודי. אם תתרחש האוטופיה הזאת, יש לי חשד סביר שערבים רבים יקבלו את יהדותה של המדינה.