מחשבות פוליטיות

"רק משבר, ממשי או תפיסתי, יכול להוביל לשינוי משמעותי" - הציטוט הזה שייך למילטון פרידמן, מ-1982. מביאה אותו העיתונאית נעמי קליין בראיון וידאו לאתר-The Nation (למטה). קליין אומרת את הדברים אגב שיחה על ספרה על דוקטרינת ההלם בשימושם של הרדיקלים של השוק החופשי.

הדברים נותנים מסגרת התייחסות חדשה למעשיו של בנימין נתניהו כשר אוצר. מאוד בפשטות, נראה שהוא ניצל תקופת משבר כדי להשליט בישראל את הגירסה הקיצונית של השוק החופשי, מה שמסביר היטב את ההתנגדות הקשה לה זכה משכבות רחבות בציבור, על אף שבשנים העוקבות לכהונתו המשק צומח והאבטלה ירדה (בחלקה לכאורה, בשל הרעת התנאים ושימוש נרחב בעובדי קבלן ובמשרות חלקיות. המצגת הזאת מבהירה היטב את הנקודה). מחלקת המחקר של בנק ישראל, אגב, ייחסה לצעדים שנקט נתניהו השפעה של כשליש בלבד על הצמיחה.

הכתבה שהניעה את קליין לכתוב את ספרה החדש, לאחר ביקורה בעיראק ב-2004 - Baghdad Year Zero

הנה עוד קצת יעילות נוסח השוק הפרטי. אלוקים שישמור.

גם לי קרה משהו דומה (ואגב, קורה שוב בימים אלה בעוצמה פחותה, רק שכבר אין כוח למלחמות)

לדב גילהר זה כנראה לא קורה.

ועוד משהו בשביל ההקשר - בתגובות למאמר שלי על הוט (הלינק השני כאן) התבטאו לא מעט נציגי שירות של החברה, שהסבירו שתנאי העבודה בה מזוויעים, מה שגורר תחלופה מאוד גבוהה, חוסר מקצועיות, ואפס מוטיבציה לתת שירות. השירות הגרוע של החברה הוא לא גורל משמיים, כי אם תוצאתו של ניהול גרוע וכנראה חזירות מצד הבעלים, שרוצים להרוויח כל שקל אפשרי ודורסים בדרך את העובדים.

ולמה אני לא עובר למתחרים? כי בשיטה הנוכחית אני לא מאמין שאצלם הכל ידפוק חלק. וגם, למי יש כוח לעבור שבעת מדורי גיהינום בניסיונות התנתקות. תקראו מה עשו לאח"י דקר...

(הסיפור האמיתי והמזעזע של)