מחשבות פוליטיות

http://eyalniv.wordpress.com/2009/09/25/but_we_told_u/

למי שלא חושש לראות את המציאות הנכוחה.

מייל ששלחתי אמש לרשימת התפוצה של שקוף.

שלום,

ההיריון של המייל הזה ארך חודשים ארוכים ולווה בהתלבטויות רבות, אך נראה שהגיעה העת.

לפני העניין עצמו אני מבקש לכתוב כמה מילים על שני אנשים יקרים שהכרתי בזכות מעורבותם בשקוף, והלכו מאיתנו לאחרונה.

בסוף חודש אפריל נפטר יואב רובין, שהיה חבר קהילת בית ישראל בירושלים. יואב היה תלמיד חכם ואיש חינוך, פעיל חברתי, מעורכי כתב העת "חברה", ובין שלל פעילויותיו סייע גם בשקוף כחבר בוועד המנהל. את העשייה והלימוד הרבים שלו הספיק יואב לדחוס ב-30 שנות חיים עשירות. הפגישה הראשונה איתו היא שהובילה לבקשה שיצטרף לוועד, משום שהיה ברור מיד שמדובר באיש מיוחד עד מאוד, מלא חוכמה, ידע, בגרות ואיזון. מישהו לרוץ איתו. כאשר יואב כתב דבר מה, אם כמאמר ואם כתגובה לטקסט של מישהו אחר, התבלטה הכתיבה שלו בדיוק ובהקפדה נדירים, ששיוו לטענותיו תוקף מיוחד. למרבה הצער לא ניתנה הזדמנות להעמיק עוד יותר את ההיכרות, אך גם כך הרושם החזק שהוא הותיר לא יישכח.

אתמול, יום שישי, הלך לעולמו דניאל בלוך. דני עבד במשך עשרות שנים בעיתון דבר, ככתב, פובליציסט ולבסוף גם כעורך העיתון. במקביל הגיש תוכניות רדיו ברשת ב' וברשת א', ובשנים האחרונות פירסם רשימות בבלוג אישי וכתב טור קבוע באתר עבודה שחורה. הוא היה מהראשונים שנתנו תמיכה וסיוע לשקוף, בנוכחות בפגישות, בכתיבה ותרגום, בבירורים, ובהקדשת אחת מתוכניותיו ברדיו לפרויקט. דני היה איש נעים ומאוד צנוע, שרוחב אופקיו, תאריו וניסיונו לא מנעו ממנו להתעניין באמת במה שיש לבני שיחו להשמיע. ההיכרות איתו היתה זכות גדולה. (מילות פרידה של חיים שיבי)

יהי זכרם איתנו לתמיד.

-

ההתלבטויות בנוגע לעדכון הזה הן למעשה ההתלבטויות באשר לשקוף. היה ברור שאין טעם לכתוב כל עוד לא קורה דבר ממשי במציאות, או שלחילופין מתקבלת החלטה לסגור את הפרוייקט. לפני כחודש, אחרי סיבוב נוסף של מאמצים שנמשך כחודשיים, החלטתי לעצור לעת עתה את כל פעולותי בכיוון, משום שלא התקיימו התנאים שבהם הן יהיו בעלות תוחלת.

מכאן פתוחות שתי אפשרויות עיקריות. האחת היא להמתין לדוח הסיכום ל-2008 שמכין בימים אלה רו"ח משה ברקוביץ' - שעזר לנו בטובו בהתנדבות לאורך כל הדרך - ולסגור בצורה מסודרת את העמותה. במקרה כזה יירד בקרוב אתר שקוף מהרשת.

אפשרות שנייה והרבה יותר טובה היא שמי מהמכותבים כאן ייקח או ייקחו על עצמם לקדם את הנושא. קובץ "תמצית תוכנית העבודה" (ההפניה כאן בבלוג היא לחלק הראשון של התוכנית המלאה להקמת שקוף, שבו נמצא גם פרק תוכנית העבודה) המצורף לכאן מעיד שזה לא בשמיים, ושחוסר ההצלחה מעידה רק על יכולותיי האדמיניסטרטיביות הקלושות בתקופה הזאת, ולא על הישימות של הקמת האתר, ואפילו אם גרסה מצומצמת יחסית וממוקדת שלו. מה שנדרש בשלב הראשון זה גיוס כמאה אלף שקלים שיאפשרו לשלם שכר למנהלת (שחייבת להיות מקצוענית מנוסה מתחום המגזר השלישי) לחצי שנה לפחות, שתבנה ביישוב דעת ובמקצועיות את התשתית ההכרחית (בקשות לקרנות, בניית מליאה, תכנון קמפיין מסודר, פגישות עם תורמים פוטנציאליים, איתור קבוצות שיתמכו כגוף אחד, הכנת תשתית להסתייעות במתנדבים, וכו').

פעולה נוספת יכולה להיות איתור דמות מובילה ומקושרת שתתפקד כיו"ר ותסייע לקדם את הפרוייקט (מיכאל מלכיאור נשמע כמו איש נכון, אם פניה היתה מעלה שיש לו עניין בכך).יש לציין כי גם מחוץ לישראל ישנן קרנות התומכות בדיוק ביוזמות כאלה, ועבודה מסודרת עשויה לסייע בהשגת תמיכתן. אחת הדרכים להשגת הסכום הראשוני להעסקת המנהלת, עשויה להיות אולי באמצעות השיטה של יוזמת "גם אני מיקי" - איסוף מספר גדול של אנשים שמזדהים עם הרעיון, אך תומכים כספית בפועל רק כאשר ברור שהתגבשה מאסה משמעותית מספיק כדי לתת את הדחיפה הדרושה. (בעניינים האדמיניסטרטיביים הצטבר הרבה מאוד מידע רלוונטי, ואשמח להעבירו במלואו במידת הצורך, כמו גם להשתתף בכל היבט אחר ככל שהדבר יתאפשר).

השלב העוקב לעבודת המנהלת הוא מינוי שני עורכים ראשונים שיתחילו להפיח רוח באתר, להביא אליו קוראים, ובכך להרחיב את מעגל המצטרפים ואת היכולת לגייס משאבים. פירוט נוסף בקובץ "תמצית תוכנית העבודה".

מסמכים ותיעוד

לפני כחודשיים עלתה המחשבה שבין אם ייסגר הפרוייקט ובין אם לאו, כדאי לתעד אותו במסמך ארוך ומלא. התוצאה היא המסמך "תוכנית להקמת אתר חדשות" המצורף גם הוא למייל (כאן בבלוג הוא מופיע מחולק לארבעה פוסטים עוקבים). יש להתייחס אל המסמך כאל טיוטא או הצעה בלבד, משום שהוכנסו בו אלמנטים שכמעט שלא הוזכרו בעבר (דגש משמעותי על תחום יחסי החוץ, למשל, על רקע ההקצנה מאז תחילת השנה), משום שחסר בו המיקוד השונה הנדרש לנמענים שונים - קרנות, תורמים פרטיים, הציבור - ומשום שהוא כרגע הרבה יותר מדי ארוך.

אם יש בכך תועלת, ניתן להעלות את המסמך לבמה פתוחה ברשת ולקיים עבודה משותפת על עיצובו הסופי. אולי אפילו באתר שקוף...

יש בתיעוד הזה גם כמה וכמה רעיונות חדשים שהתגבשו בחודשים האחרונים, אך אולי חשוב מכל – יש בו פירוט של רציונל ותוכניות התוכן ברזולוציה שלא ניתנה עד כה. מי שמעוניין בקריאה קצרה ויותר ממוקדת על הצעות התוכן והגישה, יוכל לקבלה בקובץ "עקרונות ומרכיבים בעבודת התוכן". הצעות התוכן הן הגורם המרכזי לכך שלקח כל כך הרבה זמן להחליט על עצירת המאמצים, משום שלפחות בי הן מפיחות הרבה השראה ותקווה.

מסמך קצר נוסף נוגע להתלבטויות באשר לאופיו של שקוף (ויתרתי על העלאתו לבלוג). האתר (אם היה מוקם) היה יכול להיות כל הדברים המובאים בקובץ, אך השאלה היא על מה שמים את הדגש. אחת האפשרויות האטרקטיביות עשויה להיות התייחסות אל האתר קודם כל כאל מקום שבו "מדברים בשקט", כשיקוף למתודולוגיית שיח אחרת המנוגדת לשיח הצעקות וההתלהמות המקובל, שכמעט שאינו מאפשר דיון מקדם והקשבה אמיתית.

במסגרת כזאת אפשר לשקול צוות עורכים משותף - ערבי/ה, דתי/ה, ימני/ת חילוני/ת, ושמאלני/ת יהודי/ה - הפועל ע"פ מספר עקרונות בסיסיים המבטיחים שהשיח יהיה פתוח ופורה, ומתוך מחויבות בלתי מתפשרת לערכי הדמוקרטיה.

ההיבט הכספי

בדוח ל-2008 יימצא הפירוט המלא של הוצאות והכנסות העמותה והוא יישלח כאן. התמונה הכללית היא של הכנסות בסך כולל של כ-40 אלף שקלים, מהם כ-33 שהתקבלו כתרומות מהציבור, כ-5,000 מקורס העיתונות שקיימנו בסוף 2008 ותחילת 2009, וכ-2,000 מהקרנה משותפת עם מיקי רוזנטל של שיטת השקשוקה, שארגנו פעילים נמרצים בחיפה.

בסעיף ההוצאות יש כ-26 אלף שקלים שהיוו את עלות השכר ששולם בעמותה, מסוף יוני 2008 ועד סוף נובמבר, למפיקה, לעורך ומנהל (אני) ובהיקף קטן לרכזת מערכת. כמו"כ שילמנו 3,000 שקלים על ייעוץ משפטי וניסוח התקנון, כ-2,000 על שכירת חדרים לקורס העיתונות, 1,500 על עיצוב ובניית האתר, עוד כ-1,500 על חומרי הסברה, עמלות בחשבון הבנק, והוצאות שוטפות נוספות.

כיום יש בחשבון הבנק כ-5,000 שקלים.

תודות וסליחות

בתקופות האינטנסיביות יותר של הפעילות, וגם ביניהן, סייעו להערכתי ליוזמה הזאת באופן פעיל קרוב ל-200 אישה ואיש, בהמון דרכים וצורות - בנוכחות בפגישות עבודה, בייעוץ, בתמיכה פומבית, בכתיבה ועריכה, בהפקת חומרי הסברה וגרפיקה, ובמגוון אופנים נוספים. כלפי כל אחת ואחד מהם אני מרגיש אסירות תודה גדולה. לצערי לא הצלחתי לעשות זאת עדיין באופן אישי, ועלה חשש שהדבר עלול להתפרש כאי הכרת תודה או כפיות טובה. תקוותי היא שאצליח להשלים את החסר בהקדם, ובינתיים אנצל את ההזדמנות לומר את התודה הגדולה הזאת כאן. הפרגון, הנדיבות והנכונות לעשות מאמצים לא היו לרגע מובנים מאליהם, ובמשך הרבה זמן החוויה החזקה ביותר שהתלוותה לניסיון הזה היא ההיכרות עם כל כך הרבה אנשים נהדרים.

ברוח חודש אלול אני מבקש לומר גם סליחה ממי שחש נפגע באיזה שלב מכל סיבה שהיא, וממי שהתאכזב מהפער בין הכוונות וההצהרות לאי המימוש. הדינמיקה של השנה החולפת היוותה בהחלט מצע לחשבון נפש. נקווה עם זאת, שזהו רק סיומו של פרק, ולא סוף פסוק אחרון בניסיון להציע לציבור הישראלי עיתונות מצפונית ומקדמת.

בברכה,

נתי יפת

תוכנית להקמת אתר חדשות

יולי 2009

כתיבה: נתי יפת

תוכן העניינים

הקדמה                                                                            עמוד 3

תעודת הזהות של שקוף                                                   עמוד 4

המודל העסקי                                                                  עמוד 5        

תמצית תוכנית העבודה                                                    עמוד 6

מבנה שקוף                                                                     עמוד 7

דמוקרטיה מהותית                                                           עמוד 8

מצב הדמוקרטיה הישראלית                                             עמוד 8

דעת הקהל כחסם המרכזי בפני שינוי                                 עמוד 9

השיח הציבורי בתקשורת הישראלית                                 עמוד 10

עיצוב דעת קהל                                                               עמוד 12

המערכת העיתונאית בשקוף                                             עמוד 13

עקרונות כלליים לפעולת המערכת                                     עמוד 13

מדיניות ומנגנון תגובות (טוקבקים)                                   עמוד 16

חדשות שוטפות הן התנאי הראשון להצלחה                       עמוד 17

מרכיבים ייחודיים במערכת החדשות                                 עמוד 18

מערכת המגזין                                                                 עמוד 19

דוגמאות לפרויקטים ומדורים                                           עמוד 19

רעיונות תוכן נוספים                                                        עמוד 24

סיכום                                                                             עמוד 26

כולנו מעוניינים באיכות חיים גבוהה וטובה ככל האפשר. איכות חיים כזאת כוללת ביטחון כלכלי וקורת גג, נגישות למזון, ביטחון אישי, חירות, אהבה, יחסים חברתיים בריאים, תחושת השתייכות, התנהגות מוסרית, דימוי עצמי חיובי, וסיפוק ממעשי ידינו.

כיום אנו יודעים ללא שמץ של ספק כי המסגרת הדמוקרטית, על אף פגמיה, היא הדרך הטובה ביותר למימוש מרבי של האינטרסים האנושיים האוניברסאליים. רק בה מעוגנות בחוקה זכויות האדם, מכל צבע, מין ומעמד.

אנו יודעים גם כי מסגרות לא-דמוקרטיות ודמוקרטיות שלא סיימו את הבשלתן, נוטות לפגוע בשאיפות האנושיות בצורה חמורה, עד כדי הרג ורצח של חפים מפשע. אין אדם בר דעת שהיה משיב בדעה צלולה כי הוא בוחר מרצונו לחיות בחברה טוטאליטרית.

תובנות בסיסיות אלה הן הרקע להקמת שקוף. מגמות מדאיגות המתרחשות בישראל מזה שנים רבות, ושנדמה כי הן מגיעות בימים אלה לשיאים חדשים, מאיימות על יכולתנו ליהנות מיתרונות הדמוקרטיה. אובדנה יפגע אנושות בחיינו האישיים ובדמותנו המוסרית.

מטרתנו היא ליצור מגמות נגדיות לסכנה הניצבת מולנו, באמצעות הקמת כלי תקשורת המונים שיסייע ביצירת דעת קהל אוהדת לשמירת ולשיפור הדמוקרטיה בישראל. פנייתנו לאפיק זה נובעת מהעובדה שדעת הקהל היא האמצעי החזק ביותר ליצירת שינוי חברתי.

תעודת הזהות של שקוף

מקצועיות

מעל לכל, אנחנו ארגון עיתונאי מקצועי, המחויב לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. אנו מחוייבים לערך האמת וליושרה, כמו גם להימנע ככל שנצליח מהפצת מידע חלקי או מוטעה.

דמוקרטיה

הדמוקרטיה לתפיסתנו נובעת ראשית לכל מערכי זכויות האדם, והיא איננה רק עניין המתבטא בשלטון הרוב ובהפרדת רשויות. אנו מאמינים כי תפיסה מהותית יותר של הדמוקרטיה, הכוללת בין השאר שוויון מלא לכל האזרחים, סובלנות ופלורליזם, מבטאת באופן הנכון ביותר את האינטרסים המשותפים לכל בן אנוש, מכל מוצא או השקפה.

חברה וכלכלה

גישתנו הכללית היא סוציאל-דמוקרטית, ומניחה כי יש למצוא את האיזון הנכון בין יתרונות השוק החופשי להכרח שבסולידריות חברתית. איזון כזה מורכב מטבע הדברים מניואנסים רבים, והדיון שנקיים יהיה פתוח לכל מגוון הדעות, במטרה להגיע לאיזון המיטבי.

לנוכח מיעוט הייצוג לאוכלוסיות מוחלשות ומודרות בתקשורת המסחרית, נקפיד על ייצוגן ביתר תשומת לב ובהיקף הנדרש, וכן על השמעת רעיונות מושתקים בתכיפות ובבולטות.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

המחויבות לזכויות אדם מציבה אותנו בעמדת תמיכה בפתרון שתי המדינות, על בסיס גבולות 1967. אנו תומכים בהגדרתה של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי, אך גם בהיותה מדינה שוויונית כלפי כל אזרחיה.

שיח פלורליסטי

מטרתנו היא לקיים זירת דיון ציבורית שוקקת, שבה ניתן כבוד לכל אדם באשר הוא אדם. בכך תימדד הצלחתנו. נהיה סובלניים לכל טענה העומדת בכללים הרטוריים הבסיסיים, כל עוד איננה מתנגשת עם החוק הישראלי, האוסר את הדברים הבאים:

• איום לפגוע באדם או שידול לעשות כן.
• קריאה לביצוע מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח ותמיכה במעשים כאלה.
• שיח של שנאה, הסתה לגזענות, הכללות פוגעניות, רדיפה על רקע מוצא, נטיה מינית או השקפה, ופגיעה גסה ברגשות דתיים.
• המרדה.
• לשון הרע והוצאת דיבה.  
• פגיעה בפרטיות ללא הצדקה.
• פרסום דברים העומדים בבית משפט במטרה להשפיע על ההליך.

 המודל העסקי

העיקרון המרכזי במודל העסקי של שקוף הוא גיוון במקורות המימון, כדי להבטיח חופש עיתונאי מרבי. הפעילות ללא מטרות רווח מבצרת את המודל העסקי, ואף יוצרת יתרון מול אתרים מסחריים, המבוססים כמעט בלעדית על פרסום.

מקורות המימון העיקריים

1. דמי חבר מאלפי אזרחים.
2. הכנסות מפרסום מהגרסה העברית והאנגלית.
3. מענקים מקרנות לחיזוק הדמוקרטיה, זכויות האדם, מדינת הרווחה והעיתונות החופשית.
4. תרומות פרטיות גדולות.
5. שווה כסף – שיתוף פעולה עם אתרים בעלי מטרות דומות בישראל ובעולם, שיסייעו לעיבוי התכנים בשקוף.
6. שווה כסף – הסתייעות במתנדבים לכתיבה, תחקיר, בדיקת עובדות, טיפים, הדרכה מקצועית לכתבים, ועוד.

אפשרויות מימון נוספות

1. קידום סחר הוגן וכלכלה אקולוגית – הקמת זירת מכירות שתקדם פעילות כלכלית המתיישבת עם הצורך לשמור על הסביבה ועל זכויות עובדים.
2. הקמת חממה טכנולוגית שתפתח מוצרי אינטרנט שההכנסות ממכירותיהם יועברו לשקוף. חממה כזאת יכולה לפעול בהתנדבות, בשיתוף פעולה עם בתי ספר למדעי המחשב וגורמים דומים.

  * גרסת האתר באנגלית אינה מצריכה מספר כתבים גדול, אלא רק מתרגמים, וביכולתה לעורר עניין רב בחו"ל לנוכח הקול השונה העולה מישראל, ולהניב הכנסות מפרסום. כמו"כ תסייע הגרסה באנגלית בחיבור לתורמים מהתפוצות שלהם עניין בקידום הדמוקרטיה בישראל.

** כרגע לא מתוכננת גרסה נרחבת בערבית, מתוך מחשבה שהדבר יגרום (שוב) להפרדה בין זירות השיח של יהודים וערבים. עם זאת, נתרגם מדי יום תכנים לערבית כדי להקל על מי שאינו קורא עברית בשטף, וכדי לאפשר מבט אחר על ישראל לדוברי ערבית בעולם. במקביל מתוכנן באתר פרויקט ללימוד ערבית (פירוט בפרק התוכן).

*** פערי השכר בין העובדת הבכירה ביותר בשקוף לעובד הזוטר ביותר יהיו לא יותר מפי שלושה. שכר המינימום באתר מתוכנן להיות 6,000 שקל ושכר המקסימום 18 אלף (בשלבים המתקדמים). נשאף שהשכר הממוצע של מרבית העובדים יהיה 10,000 שקל בחודש. כל ההתנהלות הכספית תהיה גלויה לציבור באופן שוטף.

תמצית תוכנית העבודה

תוכנית להקמת אתר חדשות לקידום הדמוקרטיה - חלק 2

דמוקרטיה לא יכולה להיות פורמאלית בלבד, משום שהמוסדות כשלעצמם אינם מבטיחים שמירה על ערכי היסוד ההומניסטיים שממנה היא צמחה: הזכות לחיים, כבוד האדם, חירות, שוויון, סובלנות, זכויות מיעוטים, פלורליזם, חופש ביטוי, ועוד.

כך למשל, ברור כי העיקרון הפורמאלי של הכרעת הרוב אינו כולל את הזכות להרוג את חברי המיעוט, או אף לשלול ממנו זכויות יסוד דוגמת חופש ביטוי.

היעדרה של חוקה בישראל, המבצרת את זכויות האדם מעל לכל חוק רגיל או שררה, מחייבת ביתר שאת להבין ולהפנים את החשיבות שבדמוקרטיה מהותית. זהו האינטרס של כל בן אנוש מכל קבוצה או השקפה, ועל בסיסו ניתן לגבש קונצנזוס חברתי רחב.

ערכי השוויון וכבוד האדם אינם נוגעים רק לסכסוכים אלימים. תפיסת שקוף היא כי גם מציאות כלכלית מקוטבת גורמת להפרה קשה של זכויות האדם.

על פי הערכה שהתפרסמה בשנת 2007, מחזיקים 2% מאוכלוסיית העולם ב-50% מההון. מהצד השני אוחז החציון התחתון, 50% מאזרחי העולם, בסך כולל של 1% מההון.

למציאות זאת השלכות רבות על מימוש זכויותיהם הבסיסיות של בני אדם, כמו גם על הכוח העודף של בעלי הממון, והיא מדגימה היטב איך חלוקת משאבים מעוותת מתנגשת עם עקרונות הדמוקרטיה.

המושג דמוקרטיה בשקוף מתייחס קודם כל לשמירה על זכויות האדם, ומקבל את הפרתן רק במקרה של הגנה עצמית מפני פגיעה גדולה יותר, שהוכחה מעבר לכל ספק.

מצב הדמוקרטיה הישראלית

סקרים מראים כי יותר ויותר ישראלים חרדים לדמותה ואף לעצם קיומה של המדינה. הייאוש והאדישות מתרחבים במקביל לירידת האמון במוסדות המדינה, באופן המסכן אפילו את הגרסה המצומצמת של הדמוקרטיה המוסדית.

נבחרי הציבור זוכים לאמון שבין 15% ל-30% בלבד, ו-86% מהציבור סבורים כי ההון משתלט על הממשל באופן לא דמוקרטי. גם בית המשפט סובל מירידה חדה באמון בו, וכך גם התקשורת. בהשוואות בין מדינות דמוקרטיות מדורגת ישאל במקומות הנמוכים ביותר, ובייחוד במדדי היציבות הפוליטית.

לכך מתווסף קיטוב כלכלי קיצוני, הפוגע גם הוא במידת הדמוקרטיוּת של החברה הישראלית. 

דעת הקהל כחסם המרכזי בפני שינוי

חוסר האמון בביהמ"ש העליון מצביע על הבעיה החמורה ביותר לביצורה של הדמוקרטיה בישראל - דעת הקהל מתנגדת לבית המשפט דווקא בגלל העקרונות הדמוקרטיים וההומניסטיים שהוא מבקש לבצר.

גם המערכת הפוליטית בישראל אינה מבצעת את תפקידה בביצור ערכי הדמוקרטיה המהותית, והיא אף פוגעת בה בהתמדה. מציאות זאת נוצרת בעיקר משום שהציבור ברובו אינו מחשיב שמירה על ערכי הדמוקרטיה כמדד לבחירת נציגיו.

לשם ההתמודדות עם בעיית היסוד הזאת נדרשת פעילות באמצעות תקשורת ההמונים. התקשורת היא סוכן השינוי החברתי החזק ביותר מחוץ למוסדות הפוליטיים, משום שרק לה הכוח להעביר מידע והשקפות למיליוני אנשים מדי יום ובאופן מתמשך, ובכך להשפיע באופן מרחיק לכת על דעת הקהל. עיצוב העמדות החברתיות נעשה קודם לכל בתקשורת ההמונים. אלא שהכוח פועל לשני הכיוונים: לתקשורת ההמונים יש גם כוח היזק עצום.

בשנים האחרונות פנתה התקשורת בישראל ("התקשורת" במסמך זה כוונתה למאסה הקריטית של תקשורת ההמונים בישראל, ולוקחת בחשבון שמתקיימות בה גם פינות ראויות רבות) לפופוליזם ולעיסוק בבידור, והתנתקה במידה גוברת והולכת מהחברה ומהאמת. יותר ויותר התברר, כי על אף שמדובר בעיתונות חופשית לכאורה, מתקיימת בה צנזורה חמורה, פנימית וחיצונית, המשתיקה קולות רבים וחשובים. הסיפור שמספרת התקשורת הישראלית אינו מאפשר לציבור להבין כהלכה את המציאות.

השיח הציבורי בתקשורת הישראלית

תקשורת בין אישית המתקיימת בצעקות, תוך האשמות הדדיות, התלהמות, חוסר רגישות, התחמקות מנגיעה בנקודות החשובות וחוסר הקשבה, נדונה לכישלון ידוע מראש. בדרך כלל תוצאתה תהיה הפוכה: הבעיות רק וחריפו, ועליהן יתווספו בעיות חדשות.

את אותם הדברים ניתן לומר על השיח הציבורי. כל עוד התקשורת צעקנית, מתלהמת, מאשימה, חסרת רגישות, נמנעת מביקורת עצמית מהותית, בורחת אל הטפל, הצהוב והבידורי, וחומקת מהעיקר – הבעיות לא ייפתרו אלא רק יחריפו. זהו המצב בישראל.

נזקי ההתנהלות התקשורתית ניכרים בכמה תחומים מרכזיים, שבהם מתרחשות פגיעות קשות בזכויות האדם והאזרח: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המדיניות החברתית-כלכלית בתוך מדינת ישראל (המשפיעה לרעה גם על איכות הסביבה) וביחס לאזרחים הערבים של ישראל.

שורשי הכישלון בשיח טמונים בשני מאפיינים מרכזיים של התקשורת: היותה מסחרית ברובה, והיותה כפופה להגבלות מטעמי ממלכתיות ופטריוטיות לכאורה.

נזקי המודל המסחרי

התקשורת המסחרית היא כלי עסקי בידי בעלי ההון, ונתונה לצנזורה של תכנים לא נוחים. כך צונזר סרטם של מיקי רוזנטל ואילן עבודי "שיטת השקשוקה", וכך גם נזף יוסי מימן, מבעלי ערוץ 10, באשרת קוטלר, על שהעזה לשלוח עובד קבלן עם מצלמה נסתרת כדי להתעמת עם מנכ"ל בנק דיסקונט האחראי לניצולו המתמשך. נזיפה מסוג זה מבטיחה רתיעה עתידית מעיסוק בזכויות עובדים המופרות על ידי גורמים חזקים במשק.

על מרבית מקרי הצנזורה הציבור כלל לא שומע. יתירה על כך, במרבית המקרים מדובר בכלל בצנזורה עצמית. במקרים אחרים מטילים תאגידים גדולים חרם פרסומות על כלי תקשורת שהעזו לבקר אותם, ובכך מעודדים הימנעות מביקורת עליהם בעתיד. היבט בעייתי נוסף הוא ריכוזיות האחזקה של מספר מצומצם של בעלי הון בתקשורת, הגורמת לתלות גוברת של פוליטיקאים בהם, משום שחשיפה תקשורתית היא סם החיים של אישי ציבור.

המודל המסחרי הפך את העיתונות במקרים רבים מדי לכלי בידורי, המעדיף במובהק את ה"מעניין" על החשוב, וגם זה סוג של צנזורה. הכותרות מתלהמות וצהובות; טכניקות של הפחדה וסחטנות רגשית מקבלות ביטוי נרחב, כמו גם נטיה לדרמטיזציית יתר של סיפורים; בחירת הנושאים לקויה ונוטה לטפל; הסיקור הופך רדוד ורכילאי; דברים שאינם "סקסיים" אינם מקבלים במה על אף חשיבותם; ומוסכמות עיתונאיות משוללות היגיון אמיתי הופכות לפרקטיקה מקובלת, דוגמת האמירות "כבר עסקנו בזה" ו"כתבו על זה אצל המתחרים".

אוכלוסיות מוחלשות סובלות מתת ייצוג כרוני ומייצוג המעוות של האינטרסים שלהן; העוני מתקבל כגזירת גורל ואין איש מערער עליו; פערי השכר האבסורדיים במשק לא עולים לדיון מתמיד בכותרות הראשיות, שהאחראים הראשיים להן שייכים גם הם למאיון העליון; הפוליטיקה מסוקרת באופן לעגני ורכילאי מעבר למידה הראויה, באופן הגורם דה-לגיטימציה וירידת אמון בדמוקרטיה; זכויות עובדים הן "נון-אישיו" ולעתים אף מושא לצנזורה.

הסקסיזם והשוביניזם הן פרקטיקות להשגת רייטינג ולמכירת מוצרים, וזכויות נשים אינן נדונות מספיק; יש עיסוק יתר בספקולציות; הדד-ליין והתחרות מעוותים את שיקול הדעת ויוצרים ניפוח מיותר של תכנים שמיד אחר כך צוללים לתהומות הנשייה; החיסכון בכוח אדם גורם הסתמכות יתר על הודעות לעיתונות ויחסי ציבור, וכן לשכירת עיתונאים צעירים,  חלשים וצייתנים; התוכן השיווקי התפשט; המודל העסקי המבוסס על הכנסות מפרסום הופך את הצריכה ללב התרבות, ואת האזרחים לצרכנים.

אין כמעט עיסוק במצב הדמוקרטיה, כי זה "ארכאי" ו"משעמם", וכאשר מתקיים עיסוק כזה, הוא נוגע לתפיסה הפורמליסטית הצרה; שסעים ומחלוקות בין אוכלוסיות מוקצנים לשם יצירת דרמה וקונפליקט; הפיקוח על קרטלים ומונופולים כמעט שאינו קיים; זכויות מסוקרים ותקנון האתיקה נרמסים; חייהם הנוצצים של העשירים מסוקרים ללא הרף כחומר בעירה לתעשיית האשליות וההרדמה.

נזקי ההגבלות מטעמי ממלכתיות ופטריוטיות לכאורה

התקשורת הישראלית, המסחרית ושאינה מסחרית, אינה רואה בפלסטינים-הישראלים כקהל יעד. בפועל מדובר בתקשורת יהודית יותר מאשר בתקשורת דמוקרטית. היא שבויה באתוס של ה"טובים" (אנחנו) נגד ה"רעים" (הפלסטינים, הערבים בכלל, העולם האנטישמי), כתוצאה מהתגוננות יתר. המבנה שנוצר מעל היסוד הבלתי דמוקרטי הזה הוא מטבע הדברים לא בר קיימא לטווח ארוך ומזיק.

הפטריוטיזם המעושה מתבטא בדרכים רבות. קיים תת-ייצוג קיצוני לצרכים ולאינטרסים של הפלסטינים הישראלים; התקשורת ממעטת באמירות שנויות במחלוקת מפחד הקהל או מטעמי מחשבה מקובעת; חסרה בחינה עצמית אמיתית של מדיניות ישראל (אם באמת "שוחרת שלום", למה עושה הכל כדי לסכל הסדר באמצעות בניה מאסיבית והטבות בשטחים?), כדי לא לפגוע בדימוי ה"טובים" ולהחניף לקהל ולבעלי הכוח; גנרלים מקבלים ייצוג גדול הרבה מעבר לפרופורציה הראויה בדמוקרטיה.

התקשורת נותנת תמיכה כמעט אוטומטית לכל מהלך כוחני ומלחמתי של ישראל, ורק בדיעבד מבקרת חלושות ולא תמיד בכיוון הנכון; הנחות העבודה של הממסד הביטחוני מתקבלות והופכות למסר ציבורי; העיסוק באלימות המעמיקה בתרבות הישראלית מועט מדי (גם הצהוב בתקשורת הוא סוג של אלימות); ותעשיית ההרג וההתגוננות שממנה מתפרנסים מאות אלפי ישראלים מתקבלת בהשלמה, למרות היבטיה השליליים.

הרשימה עוד ארוכה: השלמה עם גזענות קשה ומתן במה נרחבת לנציגיה; השלמה בפועל עם הנצחת הכיבוש וסיקור שטחי של הנושא; היגררות אחר ספינים ומניפולציות היוצאים מהמסדרונות הביטחוניים, לעתים עד דברור גרידא של מנהיגי מערכת הביטחון; שיקול דעת לקוי במתן המשקל הנכון לאירועים שונים; הקצנה של סתימת הפיות בשם הפטריוטיזם, כמו אותם מגישים בגלי צה"ל שהציעו לשבור את העצמות לאנשי "שוברים שתיקה", וזכו לגיבוי ממפקד התחנה.

אנו עדים גם להשמטה של מידע רב ערך ויקר מתודעת הציבור, ומחיקה כמעט מוחלטת של הציבור הפלסטיני הרגיל, באופן המאפשר דה-הומניזציה ודעות קדומות ומקל על נקיטת פרקטיקות של פגיעות קשות בנפש; מחסור חמור ברעיונות חדשים ופורצי דרך; קונפורמיזם ומתן ביטוי מזערי לעמדות "רדיקליות"; ועיוורון לחשיבותם של המחסומים הפסיכולוגיים המונעים יצירת שינוי.

כל הדברים האלה אינם מעידים בהכרח על רוע או ציניות מודעת. מדובר מעל לכל ברשלנות קשה, הנובעת מאבדן חוש מידה וטשטוש ערכים.

התקשורת הישראלית הפכה לחלק מהבעיה במקום לכלי המקדם פתרונות. יש בעיות רבות נוספות הפוגעות באיכות המידע והידע שמקבל הציבור, אך נראה כי מה שפורט כאן מספיק כדי להבין את הבעייתיות הרבה שבהסתמכות על התקשורת הישראלית, המתאפיינת בממסדיות רבה, מסחרית ופוליטית.

העובדה כי הציבור סבור בחלקו שהתקשורת בכלל "שמאלנית", רק מדגישה את הכשל החמור שבהסברת היתרונות הרבים שמציעה הדמוקרטיה המהותית לכולם, ואת ליקוייה המסוכנים של דעת הקהל בישראל.

דעה זאת על התקשורת עשויה ללמד גם כי מי שמבקש לדבר בשם המוסר, אך נוקט בפועל פרקטיקות הפוכות, פוגע באמון הציבור בתקשורת החופשית ובדמוקרטיה.

חשוב להדגיש כי הביקורת על התקשורת המובאת כאן מתייחסת לחלקים הדומיננטיים בה, המעצבים את דעת הקהל המרכזית, ולא מתעלמת מכך שישנם גם עיתונאים רציניים וישרים העושים את מלאכתם נאמנה.

עיצוב דעת קהל

מחקרים מלמדים כי רוב הציבור מסתפק בצריכת הכותרות הראשיות. משמעות הדבר היא כי הן אלה המעצבות בפועל את דעת הקהל המרכזית. הפרדוקס נעוץ בכך שדווקא הכותרות הראשיות נוטות לשטחיות, התלהמות, רגשנות ופופוליזם. תפקידן "למכור" את ה"מוצר".

היבט נוסף של אופי הכותרות הראשיות וההתלהמות הכללית הוא ירידה גוברת בעניין באקטואליה, והרחבת מעגל האנשים שאינם מודעים למתרחש סביבם.

תובנה זאת, יחד עם מיפוי הבעיות בתקשורת, מהווים את הבסיס לעקרונות השיח של שקוף, ולאופנים שבאמצעותם ניתן להגיע לקהל הרחב.

התחייבויות לשיח בשקוף

• מעל לכל אנחנו מתחייבים "לדבר בשקט", משום שרק כך יכול להתקיים שיח מקדם. 
• נחפש ללא הרף את הנקודות המאחדות בין יריבים פוליטיים, כדי לאפשר חיפוש משותף אחר הסכמות המתיישבות עם המסגרת הדמוקרטית. 
• נשמור על כבוד המסוקרים והקוראים. 
• נצנזר בקשיחות תגובות ותכנים הכרוכים בפגיעה באחר: גזענות, הסתה לאלימות, הכללות פוגעניות, וכו'. 
• נציע קורס ברטוריקה לגולשים ולעובדי האתר, כדי להעלות את רמת השיח. התעלמות מכללי הרטוריקה היא אחת המחלות של השיח הציבורי בישראל. 
• נעדיף לעסוק בנקודות הארכימדיות המונעות שינוי, ופחות בדברים שוליים. 
• נביא מידע המצונזר בכלי תקשורת אחרים.
• נעסוק רבות בהיבט הפסיכולוגי המונע שינוי עמדות, משום שזהו הצד המשלים למידע החסר על המציאות עצמה, אך הוא נעדר כמעט לחלוטין מהשיח המתקיים כיום.

חלק שלישי

מערכת שקוף תכלול שני חלקים שווים: מחלקת החדשות השוטפות, ומחלקת תוכן ערך מוסף. אלה הן שתי הרגליים המרכזיות שיקדמו את הצלחת האתר, לצד עיצוב ידידותי וחידושים טכנולוגיים, שמטרתם להפוך את הגלישה לנעימה ומעניינת יותר.

עקרונות כלליים לפעולת המערכת

הרחבת דעת והשכלה

בניגוד למרבית כלי התקשורת המתמקדים בגישה בידורית – בעיקר בכותרות הראשיות – רואה לעצמו שקוף למטרה להשכיל את הציבור במידע ובידע מקיפים ומעוררי מחשבה ככל האפשר. הניסיון מלמד כי אנשים אוהבים ללמוד דברים חדשים, והכתבות הנצפות ביותר שלא מז'אנר הסנסציה הן אותן כתבות המרחיבות את הדעת.

יכול להיות טוב יותר!

יש מדינות שהוכיחו כי ניתן לקיים מערכת הוגנת המאפשרת למרבית תושביהן איכות חיים גבוהה. הנחת היסוד שלנו בשקוף היא כי גם כאן יכול להיות טוב יותר, על אף הקשיים האובייקטיביים, ושזוהי בעיקר שאלה של מוּדעוּת. על רקע הייאוש הגובר, מי שיצליח לשכנע כי יש תקווה וכי ניתן לשפר, יזכה לאהדה רבה. זוהי מטרתנו.

הדגשת המאחד לצד המפריד

נוסף על האינטרס המשותף בדמוקרטיה, קיימים נושאים קונצנזואליים רבים המשותפים גם לאוכלוסיות יריבות: אוויר נקי, הגנה על ילדים ומבוגרים מפני שטיפת המוח של הפרסומות, זכויות קשישים, זכויות עובדים, ועוד נושאי רוחב רבים.

הדגשת נושאים אלה בהקשר המאחד עשויה להביא קהל רב ומגוון, ובייחוד כאלה שמאסו במתח המתמיד, באנטגוניזם ובשנאה המלווים את השיח.

ייצוג אוכלוסיות מוחלשות

אחת הסיבות להקמת שקוף היא התובנה כי התקשורת המסחרית משרתת בעיקרה את שניים-שלושה העשירונים העליונים, שעליהם נמנים מחוללי השיח הציבורי – בעלי התקשורת, המפרסמים שבהם תלויה התקשורת, הפוליטיקאים, והעיתונאים הבכירים.

ייצוג הולם לערבים, קשישים, עניים, ארגוני עובדים, בדואים, מהגרי עבודה, מורים, עובדים סוציאליים וקבוצות נוספות, צפוי להביא קהל רב המרגיש כי אינו מיוצג מספיק בתקשורת.

העצמת ארגונים ופעילים לשינוי חברתי

ברחבי האינטרנט פזורים אתרים רבים של פורומים וקמפיינים - פורום לביטול הרפורמה בקרקעות, חברה אחרת אפשרית, פורום חוק ההסדרים, מאבק המטפלות במשפחתונים, ועוד - אך הפיזור ממעיט את החשיפה ומקשה על העברת המסרים לציבור הרחב.

נרכז את כל ההפניות לאתרים בעמוד מרכזי אחד כדי להגדיל את חשיפתם. במקביל, נפתח זירת שיח לפעילים חברתיים, לשם תיאום, איחוד כוחות והגברת האפקטיביות של הפעילויות השונות.

בנוסף, נסייע לארגונים להשתחרר מהתלות בתקשורת המסחרית להעברת מסריה ונשמש להם תיבת תהודה, כל עוד הדבר עומד בנורמות ובדרישות העיתונאיות. לצד זאת, נשתף פעולה עם אתרי תוכן הפועלים בזירת השינוי החברתי, דוגמת עבודה שחורה, העוקץ, הטלוויזיה החברתית, שתי"ל, ואחרים.

הפצת תכנים ברשת

תכני שקוף יהיו חופשיים להפצה, ונדאג להפעיל מתנדבים שיעבירו אותם ברחבי הרשת, באמצעות רשתות חברתיות, אתרי וידאו ועוד.

"תוכנית החלוקה" – שתי כותרות ראשיות

* הסקיצה הוכנה לשקוף, אך היא אינה מייצגת את העיצוב הסופי.

נספק כותרת חדשותית ולצידה כותרת מגזינית, שתציג תכנים מסוגים שונים: פוסט מוצלח מבלוג, מדור מעניין, כתבת מגזין או תחקיר, הפניה לפרויקט מיוחד, מכתב לנבחר ציבור בנושא חשוב, וכו'.

 למבנה זה כמה הצדקות:

א.      הרגלי צריכת תוכן – מרבית הגולשים קוראים את מה שמופיע בראש העמוד, ולכן נרצה לחשוף שם תוכן מעמיק.

ב.      הניסיון מלמד כי יש עניין רב בתוכן מגזיני, ועל כן העלאתו למעלה תשרת את האתר.

ג.       ייצוג התמונה הגדולה – המרדף אחר זנב האירועים השוטפים גורם לטשטוש והסטת הדיון מתמונת המאקרו.

ד.      כותרת יחידה מאפשרת לבעלי הכוח להכתיב את סדר היום. הכותרת המקבילה תעגן את יכולת שקוף להוביל סדר יום עצמאי, על פי שיקול הדעת של המערכת.

ה.     המשקל באתרי חדשות בין הדיווח השוטף לתכני עומק הוא בהערכה גסה 90/10 לטובת החדשות. תוכנית שקוף מחדשת בעניין זה, והאיזון בה הוא 50/50. המגזין אצלנו לא יהיה עניין רק לסופי שבוע.

עיסוק נרחב בפסיכולוגיה חברתית

שני גורמים מרכזיים מביאים בני אדם לגבש השקפות הפוגעות בעצמם או בזולתם: הראשון הוא מחסור במידע על הנושא המדובר, והשני הוא מאפיינים פסיכולוגיים המונעים יצירת שינוי, דוגמת פחד משתק, חוסר ביטחון, היעדר תשומת לב, ועוד.

למרות זאת, השיח הציבורי בישראל כמעט ואינו משקף את ההיבטים הפסיכולוגיים לצד שיקוף המציאות הגלויה. אנו נמלא חלל זה בהתמדה, ונסתייע לשם כך במומחים מתחומי הפסיכולוגיה השונים, במטרה לחדור מבעד לשריון שהקימו סביבם אנשים רבים מדי.

שיתוף הציבור הרחב

המרכיב הבסיסי במעורבות הציבור הוא בעלותו על האתר.

נוסף על כך, נשיק פרויקטים שהתוכן בהם יוזן על ידי הגולשים, נקים פורומים נושאיים של פעילים, בודקי עובדות ותחקירנים, שיסייעו ביצירת התוכן. נעשה ניסיון לייצר תוכן בגישת קוד פתוח, שבמסגרתה קבוצת אזרחים עובדים ביחד על כתבות. לשם כך נציע הכשרה בסיסית בעיתונות וכן הדרכה שוטפת.

נעודד בשקוף התפקדות אזרחים למפלגות – מבלי לנקוב בשמה של אף מפלגה – כדי להחליש את קבלני הקולות ולבחור נציגי ציבור ראויים. נפרסם במקום בולט מכתבים חשובים לנבחרי ציבור, כדי ליצור עליהם לחץ למלא את מלאכתם נאמנה ולעמוד בהתחייבויות ובערכי היסוד.

מתן כלים לצריכה ביקורתית של התקשורת

נכתוב באופן שוטף על בעיות בהתנהלות התקשורת הישראלית, נחשוף מניפולציות, אינטרסים זרים, שפה ומסגור בעייתיים, ודיווחים על מקרים של צנזורה או אירועים אחרים. דוגמא לעשייה כזאת תהיה מדור הסוקר בכל יום כתבה אחת ששודרה בחדשות הטלוויזיה במבט ביקורתי.

הצגת תוכן קבוע

תכני עומק תשתיתיים (כתבה על תקציב המשטרה, פרויקט על גזענות, פרויקט הדמוקרטיה, וכו') יקבלו מקום בולט לאורך זמן, כדי לאפשר להם לצבור את חשיפה דומה לאלה של כותרות ראשיות, ולהשפיע גם על מי שלא קרא אותם בזמן אמת. גם בעמודי מדורי הדיווח השוטף נקצה מקום לתכנים תשתיתיים קבועים, המסייעים להבנה של ההתרחשות השוטפת.

סגנון כתיבה

נכתוב בשפה בהירה ומובנת, במטרה לאפשר קריאה ידידותית לכל מי שמסוגל לקרוא עברית. עם זאת, לא ננמיך את השפה ונעשה הכל כדי לבטא את עושרה הרב. במידת הצורך נשתמש במילים לא מוכרות, אך נדאג לבאר אותן. 

מדיניות ומנגנון תגובות (טוקבקים)

מטרתנו היא לקיים זירת דיון ציבורית שוקקת ומכילה, ויחד עם זאת למנוע שיח אלים.

נהיה סובלניים מאוד לכל טענה, אך רף השיח הגבוה שאנו רוצים להשיג יחייב אותנו לצנזר בקשיחות – הרבה מעבר למקובל באתרי החדשות היום – כל תגובה שיש בה הסתה לגזענות או לאלימות, השמצות, או הכללות גסות.

פינת הצנזורה

מטרת הפינה היא להתמודד עם המחאות הרבות הצפויות בעקבות מדיניות התגובות. בפינה, שתתפרסם מדי יום, נציג באופן שוטף תגובות שצונזרו יחד עם ההסבר לפסילתן.

בכך גם נשמור על אווירה נקייה ועל היכולת לדבר במקום לצעוק, להתלהם ולהשמיץ, וגם נסייע לגולשים להשתתף בדיון בדרך מועילה יותר.

חלוקת התגובות לאשכולות

מנגנון התגובות יציג הפרדה בין "דיונים", "הערות קצרצרות", "תגובות אד-הומינם" וכו' (נימנע מריבוי יתר של קטגוריות). מנגנון זה יסייע לגולשים לאתר את התגובות המעניינות אותם, ויעלה את רמת השיח.

כלי לניתוח טקסטים

נבחן אפשרות לבנות כלי במערכת התגובות, שיאפשר לגולשים לבצע ניתוח לטקסטים המתפרסמים, באמצעות הפרדה בין עובדות, טענות, ספקולציות וכן הלאה. עמידה של שקוף בביקורת מתמדת תגביר את אמינות האתר, ותחייב את הצוות העיתונאי לסטנדרטים גבוהים.

קורס ברטוריקה

אחת הבעיות הקשות של השיח הציבורי היא קלות דעת באמירת דברים חסרי בסיס או כאלה שלא ניתן להוכיחם. התוצאה היא יצירת דעות קדומות ומיתוסים לא נכונים, המשתרשים ומעוותים את שיקול הדעת ובהירות המבט.

קורס האינטרנט שנעביר ברטוריקה – הנותנת כלים להעלאת טיעונים בצורה מסודרת ומנומקת, וחתירה ממוקדת יותר ללב העניין – יסייע לציבור לאמץ שיח שקול ומנומק יותר, ולהבין כי יש להיות ספקניים וביקורתיים למול טענות שאמינותן לא הוכחה. 

חדשות שוטפות - התנאי הבסיסי להצלחה

כלי תקשורת המונים בישראל הוא כזה שנחשפים אליו לפחות 100 אלף אזרחים מדי יום. זהו הרף המספרי המינימלי שאליו שואף האתר להגיע. פילוח האתרים הפופולאריים ביותר בעברית, מלמד כי רובם המוחלט מתאפיינים בהבאת חדשות שוטפות.

כ-3 מליון אישה ואיש קוראים מדי יום חדשות באינטרנט בעברית, וכמחצית מהם נחשפים לשני אתרי חדשות או יותר. לאור זאת, משימתו של שקוף בהחלט ניתנת להשגה. קהל היעד נמצא קרוב, משום שהרשת הישראלית קטנה מאוד.

אתר Ynet הוא דוגמא מובהקת לחשיבותה של מערכת דיווח שוטף. הפיכתו של Ynet לפורטל החדשות המרכזי בישראל, נבעה בראש ובראשונה מכך שבמשך שנים ארוכות הוא היה האתר היחיד שבו הועסקו בין 20 ל-30 כתבים בתחום האקטואליה.

מצב זה נמשך למעשה עד היום. בוואלה! פחות כתבים מאשר ב-Ynet, וב"הארץ", "נענע10", nrg-מעריב ואתרים אחרים, מתפרסמים תכנים של כתבים שמרביתם מחויבים קודם לכל לעיתון מודפס או למהדורת טלוויזיה, ורק אחר כך לאתר.

אם נקים בשקוף מחלקת חדשות גדולה בסדר הגודל של Ynet – סדר גודל של לפחות 40 כתבות ועורכות – על בסיס העקרונות האתיים והתוכניים הייחודיים לשקוף, ההצלחה להגיע לאנשים רבים תהיה מובטחת כמעט לחלוטין. במקרה הזה הגודל בהחלט קובע.

* התפתחות האתר תהיה הדרגתית, ומרגע שיהיו שני עורכים במשרה מלאה – כמפורט בתמצית תוכנית העבודה – נתחיל להפעיל אותו. בנוסף, בשל פניו הנוספות של האתר כארגון לשינוי חברתי, נהנה גם מסיועם של מתנדבים.

אגרגציה

לכל אורך הדרך נאסוף דיווחים וניתן הפניות לכתבות ברחבי הרשת, כאמצעי לחיסכון במשאבים על איסוף מידע שקיים באופן זמין במקומות אחרים. נפעל כדי להעסיק את כתבי האתר בהבאת חומרים ייחודיים.

מרכיבים ייחודיים במערכת החדשות

דיווח על מאבקים חברתיים

מחקר שהתפרסם במהלך 2008 גילה כי כלי התקשורת נוטים בדרך כלל להתעלם ממאבקי עובדים, ולהזדהות עם המעסיקים במרבית המקרים שבהם יש סיקור. היעדר חשיפה הוא בדרך כלל האלמנט החסר במרבית המאבקים.

במקרים שבהם היתה חשיפה, דוגמת מאבק המלצריות ב"קופי עלית טו-גו" בתל אביב – מסיבות של מיקום מרכזי וראשוניות מאבק המלצריות – נחל המאבק הצלחה. לקוחות בית הקפה הותירו אותו שומם כהזדהות עם המלצריות, וחייבו את בעלי הבית להתפשר עם העובדות.

מטרת המדור היא לסייע להצלחת מאבקים, ולהעביר אט-אט מסר כי בהחלט ניתן לנצח ולשנות וכי הייאוש אינו מוצדק.

אקולוגיה, סחר הוגן ותרבות הצריכה

התחום האקולוגי נחשף בשנים האחרונות לא מעט, אך הוא עדיין לא זוכה לתשומת הלב המספיקה. כך למשל, מרבית הציבור לא יודע מהי כלכלה אקולוגית, על אף חשיבותה הגדולה.

מודל הפרסום של התקשורת לא מותיר מקום לעיסוק בתחום הסחר ההוגן או בנזקי תרבות הצריכה. הסחר ההוגן למשל, מערב בין סביבה, כלכלה וזכויות עובדים, אך הוא לא מקודם מספיק בזירה הציבורית. תמונה הראי מתגלמת בנזקי תרבות הצריכה, אך גם הם כמעט ולא נדונים.

אנו מחוייבים להעלות נושאים אלה לראש סדר היום באופן מתמיד ובהבלטה הגראפית הנדרשת.

חלק רביעי ואחרון

מחלקה זאת תכלול את מרב החידושים הייחודיים לשקוף. ייכללו בה פרויקטים, מדורים, כתבות מגזין, תחקירים, ועוד. מטרתה לספק תכני עומק מבארי מציאות, שיש להם הפוטנציאל להשפיע על עיצוב עמדות.

פרויקטים: הפרויקטים יהיו מסגרת רחבה, השמורה לנושאים תשתיתיים חשובים הנכונים לכל זמן, ושחשוב לאגד סביבם מוקד ידע. מרכיבי היסוד בפרויקטים יהיו כתבות עיתונאיות קלאסיות, ולצידן יובאו תכנים ומידע בדרכים נוספות, כגון אינפו-גרפיקה, מקבצים סטטיסטיים, הפניות למסמכי עמדה מעמיקים, וכו'.

חשיבותם של הפרויקטים נעוצה בין השאר בצורך שביצירת מאגרי מידע שניתן לשוב אליהם בכל עת, או להפנות אליהם אדם שבאנו איתו בשיחה בנושא שנדון. נגישות הפרויקטים לאורך זמן תאפשר להם חשיפה גבוהה והשפעה.

מדורים: מטרת המדורים היא לעגן עיסוק קבוע - בד"כ פעם בשבוע - בנושאים שאינם זוכים לתשומת לב מספיקה. כך ניתן להבטיח במדור שבועי התייחסות קבועה לחייהם וצרכיהם של נכים, מצב מערכת הבריאות, חינוך מיוחד, תכנון עירוני, כלכלה אקולוגית, היסטוריה, צרכי קהילת עולי אתיופיה, יחסים בין דתיים, מצב הבדואים, ההוגים ששינו את חיינו, וכל נושא ראוי, חשוב ומעניין.

יתרונות נוספים בפורמט המדורים הם שילוב מומחים וכותבים ידועים שיגדילו את כוח המשיכה של האתר, מתן מקום לכתיבה אישית ויצירתית, שילוב מתנדבים, ועוד.

מרבית המדורים ישתלבו במסגרת פרויקטים. כך למשל, פרויקט הכלכלה יכלול מדור שבועי על זכויות עובדים, פרויקט הסכסוך יארח מדי שבוע טור או כתבה על גזענות, פרויקט השיח הציבורי יכלול מדור לבדיקת עובדות בתקשורת, וכן הלאה.

דוגמאות לפרויקטים ומדורים

ההצעות המובאות כאן הן להמחשה בלבד. ישנם נושאים חסרים (איכות סביבה, תחבורה, חינוך, בריאות) וגם אלה המוזכרים לא כוללים את כל התכנים שיהיו בהם באתר.

כלכלה

פרויקטים

תרבות הצריכה – תרבות הצריכה עומדת בבסיס המודל העסקי של התקשורת (פרסומות), והיא מעין פרה קדושה, על אף שהיא כרוכה בפגיעה באיכות הסביבה, בניצול, בחלוקה לא שוויונית של העושר בעולם, בנזקים תודעתיים, ועוד. נעסוק בכך באינטנסיביות ונבחן חלופות.

מבוא לכלכלה – רבים נרתעים מהעניין לנוכח אי הבנתו, ואנו נפעל כדי לשנות זאת. נבאר מושגי יסוד, נפרט ונביא דוגמאות לאופן פעולתו של העולם הכלכלי, מבנה המשק, חלוקת ההון בו, קבלת החלטות כלכליות, כמות ההון בעולם (האם יש כבר מספיק לכולם?), איך תיראה הכלכלה בעתיד, סקירות השוואתיות בין מדינות המנהלות מדיניות שונה, וכו'.

שוק ההון – נספק הסברים מפורטים על הנושא – בנקים, שוק המניות והאג"ח, וכו' – ועל יכולת האזרחים להשפיע (למשל, חברי קופות פנסיה יכולים לסכל די בקלות מתן בונוסים שמנים ולא מוצדקים למנהלים בחברות ציבוריות שבהן מושקעים המוסדיים), על השיטות ויחסי הכוחות בשוק ההון, ועוד.

גלובליזציה – נעסוק באופן קבוע במשמעויות הגלובליזציה, לטוב ולרע, בביטוייה במציאות חיינו ובמקומות אחרים בעולם, ובתחומים השונים שבהם היא נוגעת (כלכליים, טכנולוגיים, תרבותיים, ועוד).

תקציב המדינה – מבט עומק אל תוכו, הנחות היסוד העומדות בבסיסו, מי מקבל ומי מקבל פחות, מהו התהליך של העברת התקציב, מה מתעדפת המדינה ומה לא, ועוד.

פרויקט ה-MBA – בוגרי מינהל עסקים בהארווארד ניסחו קוד אתי מרשים ומעמיק. נתרגם את הקוד לעברית, ונפעל לצרף לאלפי החתומים עליו סטודנטים ומנהלים בישראל.

סחר הוגן – תחום זה כמעט שאינו מתפתח בישראל, בין השאר בשל היעדר חשיפה ועידוד, ואנו ניקח על עצמנו את המשימה לעשות זאת, כמו גם לבחון פעילות בצד הכלכלי (למשל: הקמת אתר מכירות – דוגמת "וואלה שופס" – למוצרי סחר הוגן בלבד).

קפיטליזם, סוציאליזם, או סוציאל דמוקרטיה? – האם השוק החופשי באמת חופשי, מה משקלם של קרטלים, מונופולים, דואופולים ואוליגופולים, האם גישה סוציאליסטית יותר היא ערובה לפרזיטיות, האם הבחירה היא באמת דיכוטומית - או קומוניזם או קפיטליזם קיצוני – או שיש דרך אמצע, מה היתרונות והמקורות של כל גישה, מהי ההיסטוריה של המאבק ביניהן, אילו אמצעים ננקטו במאבק הזה, וכו'.

מאבק בשחיתות – ניצור תשתית לחיבור בין אנשי ציבור ועסקים המעוניינים לחשוף שחיתויות אך חוששים משום שהם לבד. ניתן להם גיבוי וסיוע, ובעיקר תחושה שיש להם גב.

מדורים קבועים

בנקים – מה תפקיד הבנקים בכלכלה, ממה הם מרוויחים, האם יש מודל אחר ונכון יותר לניהולם ולאחזקתם, מאפייני מערכת הבנקאות בישראל, בנקאות בעולם, איך בנוי בנק, מהי השפעת הבנקים על חיינו, שת"פים של בנקים עם בעלי הון, וכו'.

המוסדיים – סקירה של השקעות הגופים הגדולים שבהם נמצאים כספי הפנסיה והחיסכון של אזרחי ישראל, מעקב אחר הצבעות נציגי המוסדיים, ההיגיון של פעולותיהם וכו'.

מקלטי מס – נתאר את התגבשותם בעבר, הגידול במספרם עם השנים, הניסיונות לסגור אותם, השימושים שלהם לאנשי עסקים, הצידוקים והמשמעויות של קיומם.

כלכלה אקולוגית – מודל הכלכלה ה"נכונה" בתקשורת אחיד מאוד, אנו נעלה אלטרנטיבות בפרויקט זה, כמו גם במקומות אחרים, כדי ליידע את הציבור לגבי גישות אחרות.

כלכלת העתיד – מה יקרה כאשר יהיה מספיק מזון לכל אדם, והתיעוש והטכנולוגיה יותירו רבים ללא תעסוקה? איך תתארגן אז הכלכלה? מה יהיו החוקים החברתיים? זהו מדור המציע לאנשי מחקר וחזון לפרוש את ידיעותיהם ומשנתם.

העולם של שכר המינימום – איך נראים חייהם של משתכרי המינימום ושכר דומה, מדוע הדבר מתקבל כגזירת גורל, מה הנזקים לחברה ולכלכלה, איך משנים זאת, ועוד.

ההון והעיתון – אילו אינטרסים יש למו"לים השונים (אלה שנעמדו על הרגליים האחוריות נגד חשיפתם בכפוף לחוק העיתונות החדש) ואיך הם משפיעים על הסיקור התקשורתי? אילו עוד דרכים יש להון להשפעה על העיתונות?

פרויקט דמוקרטיה

התודעה הדמוקרטית בישראל איננה חזקה מספיק, ולכך תורמת אי הסכמה והבנה בנוגע למשמעות המושג. פרויקט זה בא לפתוח את הנושא לדיון, להמחיש את חשיבותו, ולהציע הגדרה מקובלת שתהווה בסיס לשיח באתר ובחברה הישראלית בהמשך.

מדורים

חסמים בפני הדמוקרטיה בישראל – גרסה מצמצמת של היהדות, היסמכות על ביטחון, קיטוב כלכלי גדול, חינוך לקוי, ועוד.

דמוקרטיות בעולם – מה בין הדמוקרטיה האיראנית לדמוקרטיה הסקנדינבית? סקירה שבועית של המודל הדמוקרטי במדינות שונות, והשפעת המודל על תנאי החיים בהן.

ביאור מושגים – אתנוקרטיה, פלוטוקרטיה, דמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה פורמאלית, ערכים דמוקרטיים, דמוקרטיה ישירה, סוציאל דמוקרטיה, וכו'.

ההיסטוריה של הדמוקרטיה – מאתונה ועד ימינו.

התקשורת והשיח ציבורי

אינדקס מיתוסים ותפיסות

מדריך מחולק על פי נושאים, לניתוח תמות ואמירות המהוות בסיס בשיח, מבלי להתחייב לחריצת דין של "אמת" או "שקר", משום שהתמונה לרוב מורכבת יותר.

בתחום המדיני נבחן אמירות כמו "ישראל שוחרת שלום", "הצענו הכל והם סירבו", "אין פרטנר", "רק רוצים לזרוק אותנו לים", "צה"ל הוא הצבא ההומאני ביותר", וכן הלאה.

בכלכלה נבחן אם "הורדת מסים טובה תמיד  לכלכלה", האם "מדד הצמיחה" רלוונטי, האם השוק באמת חופשי, וכו'. בתחום החברתי ניתן לבחון אמירות כמו "יש בישראל שוויון מלא לנשים", או "העניים אשמים במצבם".

יהיה מעניין גם לבחון את תקפותן של אמירות כגון "התקשורת שמאלנית", "למי איכפת מ'העולם'?!", "העם החליט להמשיך בכיבוש ועל כן אסור לנתניהו לבחור בדרך אחרת", ו"הדת היא מקור כל הצרות".

פרויקט השיח הציבורי

קודם לדיונים על הנושאים עצמם, יש להבין את חשיבותם של כללי המשחק ולהבין אותם. הבנה כזאת תסייע גם לפענוח נכון יותר של השיח הציבורי הנוכחי.

מדורים

מאפייני השיח בישראל – חשיבות השיח, אנטגוניזם בין קבוצות, גישה צהובה ופופוליסטית, היכן מעוצב השיח המרכזי (בכותרות הראשיות), התלהמות ושנאה, ניסיונות השתקה, ווליום גבוה מדי, מידע חסר, צורך בהצדקה עצמית, מבט מיקרו, תפיסות מיושנות, וכו'.

פרופורציות – מבט ביקורתי על נושאים שהתקשורת מוציאה מפרופורציות (דודו טופז, האם המרעיבה, וכדו'), ונושאים חשובים הרבה יותר שאינם זוכים ליחס מספיק.

בדיקת עובדות בתקשורת – "די בכך שנדחה את האמת עד אשר היא אינה חשובה יותר". (מיוחס לנפוליאון בונפרטה). נפעל לחשוף בזמן אמת מידעים שגויים או לא מבוססים כדי למזער נזקים לדעת הקהל.

אמנה חברתית חדשה – הציבור ינסח יחד סעיפים שעליהם מסכים רוב מוחלט (שמירה על הדמוקרטיה, חינוך שוויוני ואיכותי, שמירה על איכות סביבה, וכדו'), כדי לתת מבט חדש על השסעים ולאתר נקודות שעליהן יש הסכמה רחבה וניתן לפעול במשותף.

פסיכולוגיה אישית וחברתית בשיח – מהם המצבים הרגשיים והתודעתיים המשפיעים על השיח, מה נזקם ותועלתם.

ניתוח טקסטים – חשיפת כשלים רטוריים בראיונות לתקשורת ובפרשנויות.

ביקורת חדשות טלוויזיה – מדי יום ננתח בביקורתיות את אופן הסיקור הטלוויזיוני של נושא אחד. נתייחס לשפה, להנחות הסמויות, למיקום, לבחירת מרואיינים ומקורות מידע, למידע שלא הובא, להשקפה שלא קיבלה במה, וכו'.

סקירת עיתוני פריפריה – ערבים, רוסים ודתיים צורכים פחות את המדיה הכללית. נסקר מה עומד אצלם על סדר היום, וכן במקומות יישוב רחוקים מהמרכז הפיסי והמושגי.

סקירת עיתונות יומית – נתקצר מדי יום את התוכן המרכזי שהופיע בעיתונות הכתובה, במבט ביקורתי (אפשרות לשת"פ עם העין השביעית שכבר עושים זאת).

ההון והעיתון – מהם האינטרסים של המו"לים שגרמו להם לסכל את סעיף הגילוי הנאות של עסקיהם בחוק העיתונות החדש, אילו עוד דרכים והשפעות יש לעולם העסקים על התוכן המפורסם ב"כלב השמירה של הדמוקרטיה".

עיתונות העתיד – מה צפוי לנו בעתיד לנוכח השינויים הרבים בתחום זה, עם השתכללות הטכנולוגיה והדומיננטיות של הרשת? נציג מחקרים, דוגמאות לחדשנות עיתונאית ומגמות נוספות.

קורס מקוון ברטוריקה

אחת הבעיות הקשות של השיח הציבורי היא קלות דעת באמירת דברים חסרי בסיס או כאלה שלא ניתן להוכיחם, וכן העלאת טענות פופוליסטיות רבות הפונות אל הרגש. פרויקט קורס הרטוריקה (הכוונה ל"רטוריקה החדשה", המחויבת לדיון רציונלי מעבר לשאלת הסגנון) יעלה את רמת הדיון הציבורי, ויאפשר לאזרחים להיות ביקורתיים ומדויקים יותר ביחס לאמירות שונות.

חברה ורווחה

פרויקטים

זכויות עובדים – עד כמה מקפידים מעסיקים בשמירה על זכויות עובדיהם, חשיפה של מעסיקים מנצלים, סיקור מאבקי עובדים, איך נראה שוק העבודה בישראל, מהן השפעות הנורמות בתחום על החברה, למי יש אינטרס לשנות ולמי לא.

מעמד הנשים בישראל – נושא זה מוזנח ומעורר לא פעם אנטגוניזם בשל דימוי עצמי של ישראל כחברה נאורה. ניתן במה נרחבת להעלאת כל הסוגיות הנוגעות לעניין.

קהילת וידאו-צ'ט – עקרון הווידאו-צ'ט חשוב לגישור על פערי שפה ולהפלת חומות של אי היכרות בין קהילות. לא דומה התכתבות באנגלית רצוצה לדיבור באנגלית כזאת, שהיא קלה הרבה יותר. כך תוכל גולשת מנתניה לבדוק אם יש בג'נין או בקהיר בת או בן שיח לשיחה, וגולש מתל אביב יוכל לבחור לדבר עם גולש חרדי כדי להבין אותו טוב יותר.

ערבים בישראל – חסמים בפני השתלבות, בעיות וקשיים, יחס מפלה מהמדינה, צרכים, חזון לעתיד, האם בונים ללא אישורים ומדוע, האם באמת עניים מבחירה, מה גורם לניכור מהמדינה ומהאזרחים היהודים, מה חושבים על גזענות, ועוד.

מדורים קבועים

מצב הבדואים – הפוטנציאל הנפיץ של נושא זה מצריך מעקב צמוד וקבוע.

שד הדמוגרפיה – האם יש ליהודים סיבה אמיתית לחשוש מהמיעוטים בתוך גבולות הקו הירוק, עד כמה באמת מסכנים הפליטים והעובדים הזרים את יהדותה של המדינה או את הכלכלה שלה. נתונים, מגמות.

פגועי נפש – מה מצבם, כמה פגועי נפש יש בישראל, האם זוכים לטיפול טוב, מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב, כמה מהם יכולים להשתקם.

התמכרויות – כמה מכורים יש בישראל ולמה, מה מוביל להתמכרויות, האם ניתן לגמול חלק ניכר מהנגמלים ובמה זה כרוך, נזקים אישיים, חברתיים וכלכליים.

ילדים בסיכון – מה זה בעצם ילדים בסיכון, איך נראים חייהם, מה יקרה כשיגדלו, איך כדאי לטפל בהם ולסייע, איך מקטינים את מספרם.

חוויותיהם של עובדים סוציאליים – טור שבועי שבו מספרים עובדים סוציאליים על עבודתם, על הבעיות בהן נתקלים, על הצרכים, על חוויות טובות, על המקצוע עצמו.

קשישים עניים – כמה קשישים עניים חיים בישראל, איך נראים חייהם, למה זקוקים, האם מקבלים מספיק תמיכה, איפה יש טיפול טוב והיכן לא.

קווים לדמותו של הביטוח הלאומי – המוסד הענק זוכה בכל חודש לתשלומים מכל האזרחים. איך הוא בנוי, כמה עובדים בו, האם שירותיו טובים מספיק, אילו שינויים נדרשים בו, מה פועל טוב וראוי לשימור. 

רעיונות תוכן נוספים

מדור תרבות: כולל לייף סטייל, ספרות, וכל מה שנכלל בתרבות האנושית הרחבה שמעבר לפוליטיקה.

אוצרות שקוף: נעניק במה נרחבת לאמנות ישראלית עכשווית ואיכותית, כדי להוסיף היבט אסתטי ונעים לאתר ולעורר השראה.

מדור דתות: בניגוד למקובל זה אינו מדור "יהדות", כי אם מדור המהווה במה לכל הדתות. במדור יתפרסמו כתבות פרופיל על דמויות מרכזיות בדתות, יובא מידע על תוכנן, על המגמות הנוכחיות בדתות, וכו'. מטרת המדור היא לאפשר מבט מורכב יותר על הדתות השונות במקום זה המכליל. כך למשל, נעסוק במחקר של גאלופ בקרב 50 אלף מוסלמים ברחבי העולם, שגילה מתינות גבוהה הרבה יותר משנהוג לייחס לאיסלאם והזדהות עם ערכי הדמוקרטיה.

מאמרים ובלוגים: נגבש קבוצת בלוגרים איכותיים וניתן להם חשיפה בשקוף, לצד כותבי המאמרים. כך החל את פעולתו אתר האפינגטון פוסט, שהפך לאחד הפופולאריים בארה"ב.

להקות ויוצרים: ניתן במה למוסיקאים מוכשרים מכל הזרמים (ובעיקר ליוצרים שאינם מתאימים לתבנית הפלייליסט של גלגל"צ), בעיקר באמצעות קטעי וידאו. נעלה לאתר גם קטעי וידאו של מוזיקה ישנה אך איכותית.

מדינה אחת בחודש: פרויקט שבמסגרתו ניתן תמצית החדשות השוטפות לצד כתבות עומק על מדינה נבחרת. בדרך זאת נרחיב את הפרספקטיבה של קוראינו, ונדגים כיצד מתמודדות מדינות אחרות עם בעיות הדומות לאלה של ישראל. יתרון נוסף יהיה בהדגשת הנזקים המתרחשים כאשר תפיסות דמוקרטיות אינן חזקות מספיק.

פרויקט וידאו קהילתי: נצמיד מצלמות לאנשים מיומנים מקהילות שונות למשך שנה, וניתן להם עמוד בשקוף שבו יוכלו להעלות את מה שצילמו, ולחשוף את החיים במקומות שונים.

עמוד ההפגנות: נמסור באופן שוטף מידע על הפעילויות החברתיות ופעילויות המחאה המתרחשות מדי יום, כדי ליידע אנשים שמעוניינים להשתתף.

אינדקס השחיתות: נבנה מאגר מידע מלא על התנהלות נבחרי ציבור, מעבירות אתיות והתעלמות מכללי המינהל התקין, ועד עבירות פליליות.

מערכת תחקירים: נעסיק מספר תחקירנים שיעסקו בסוגה העילית של העיתונות ויביאו סיפורים הנסתרים מן העין.

סקירת עיתונות פריפריאלית: נביא באופן שוטף סיכומים מכלי תקשורת של מגזרים ואזורים גיאוגרפיים. נדווח על המעסיק את החרדים, תושבי מועצה אזורית כזאת או אחרת, וכו'.

מדור סאטירי: נשתדל לא להיות רק רציניים וכבדים, ולצד המדור הסאטירי ניתן חשיפה לטקסטים משעשעים נוספים.

ההוגים והממציאים ששינו את חיינו: סקירות וכתבות על אנשי רוח ומדענים שרעיונותיהם משפיעים על חיינו עד היום.

תקצירים וביקורות ספרים: נביא טקסטים קצרים המתארים או מבקרים ספרים חדשים וישנים, לשם הרחבת הדעת של הציבור.

דוגמא לכתבה: מסע מצולם בין מפעלים מזהמים.

מדור על רפואה קהילתית: חוויותיו של רופא בכבישי הדרום וביישובים שבו.

פרויקט על מערכת המשפט: לצד הגנה על הערכים שמייצגת מערכת  המשפט, נבקר את הדורש בה תיקון, דוגמת היחס המפלה שלו זוכים עניים, כמתואר בספר "זרים למשפט" של יובל אלבשן.

כמו-כן, נאפשר לציבור לבטא את מה שמטריד אותו במערכת המשפט, כדי לקיים דיון לשחרר קיטור ולקיים דיון רציני יכלול הפרויקט במה להעלאת הדברים המפריעים לציבור ובחינתם.

פרויקט דוחות ציבוריים שנשכחו: מיפוי הדוחות שכתבו ועדות ציבוריות ומעלים אבק.

פרויקט ביקורת המדינה: סקירה של הנושאים בביקורת המדינה שנשכחו מיד לאחר מסירת דוח הביקורת.

פינת הצל"ש לח"כ: לצד הביקורת חשוב לתת גם חיזוקים חיוביים. מחקר של ד"ר ענת מאור גילה כי מתקיים יחס הפוך בין עשייה פרלמנטרית חיובית להיבחרות מחדש. ננסה לתקן זאת במעט.

חדשות המדע: דיווח מעמיק על ההמצאות והתגליות החשובות ביותר.

עתידנות: מה רואים אלה החוקרים את העתיד ולמה עלינו להתכונן?

... 

סיכום

הייאוש הרב הפושה בקרב חלקים רבים מדי בישראל, והדאגה העמוקה לאופיו של המקום הזה בעתיד, מחייבים נקיטת פעולות שישנו את המגמה הכללית, מעבר לפעילויות הנקודתיות החשובות בפני עצמן.

שינוי המגמה הכללית יכול לעבור אך ורק באמצעות שינוי דעת קהל, ורתימתה לערכי הנאורות ולערכים מסורתיים דוגמת "ואהבת לרעך כמוך". אלא שהמציאות מלמדת כי הדבר קשה עד מאוד וכי ישראל מצויה במלכוד.

מהצד השני, יש בישראל לפחות מיליון אזרחים המזדהים עם ערכי שקוף, וכנראה שהרבה יותר מכך, אלא שאין להם ייצוג אמיתי בזירה הציבורית.

אתר שקוף עשוי להיות הבית של קבוצות אלה, ולהרים קול חזק, ממוקד ומשמעותי, שיהווה משקל נגד למגמות הנוכחיות. הכוונה לעסוק בשורשי הבעיות ולחפש מכנים משותפים גם עם יריבים פוליטיים, בשפה שאינה מגנה או מכלילה, נותנת תקווה כי האתר יצליח בפניה גם למעגלים שאינם מזדהים בשלב זה עם ערכי שקוף.

אשמח להתייחס לכל הסתייגות, שאלה או הערה שיעלו מהדברים.

בברכה,

נתי יפת

054-2550085

[email protected]

א. מחלקת חדשות חזקה היא תנאי להגעה לקהל רחב, ויש בה צורך גם כדי להביא מידע שכמעט שאינו מקבל ביטוי בכלי תקשורת אחרים. עם זאת, חלק ניכר מעבודת מערכת החדשות - בייחוד כל עוד אין משאבים רבים - ייעשה באמצעות איסוף ממקורות אחרים והפניה אליהם (אם מהדרין בכללים אין בדבר כל בעיה חוקית או אתית), משום שנעדיף להפנות את המשאבים להבאת התוכן הייחודי המהווה את סיבת קיומו של האתר. אין הכרח בבזבוז זמנם של כתבים על אירועים טריוויאליים המדווחים במקומות אחרים ברמה המאפשרת תקציר והפניה, או עיבוד מידע על האירוע ממספר מקורות, תוך מתן קרדיטים ברורים באופן שוטף כמצוות אתיקה מלומדה.

ב. אתר ללא צהוב. שקוף לא יתפתה לעולם לנפח סיפורים בשביל רייטינג או להציב זוטות ופרפראות במרכז תשומת הלב. הפחדה כדרך לרתק קהל היא בבחינת ייהרג ובל יעבור, כמו גם ירידה לתיאורים גראפיים מפורטים ובוטים (ע"ע מקרה האונס האחרון). אנושיות בריאה תהיה המצפן שימנע התנפלות על אנשים בשעתם הקשה.

במקום לצלם את מהלך מעצרו של דודו טופז נדווח על כך על פי הנדרש, ובמקביל, במקום קרנבל, נפרסם טור תזכורת ל"בנפול אויבך לא תשמח", או נשאל כמה מושגים מהחמלה הבודהיסטית ונעסוק בהם.

דוגמא בוטה נוספת להתנהגות תקשורתית שלא יהיה לה מקום בשקוף, ניתנה לאחרונה:  תושבת רחובות נאנסה באכזריות על ידי אדם שפרץ לביתה בשעת ערב. ילדיה היו עדים לזוועה. ביום המחרת הותקפה האישה שוב, הפעם בידי מצלמות עיתונות אלימות שחדרו לאינטימיות שלה בשעותיה הקשות, וגרמו לה להסתיר את פניה בבעתה תחת החולצה. כתבת גל"צ הדס שטייף כתבה שהתקשורת היא כאנס סדרתי ההולם בהתמדה בקרבנות טראומה, רגע לאחר שנפגעו בראשונה ורגישותם גם כך גבוהה. העבירה המוסרית שבסיקור מסוג זה גדולה כמו הפער בין 5 דקות הרייטינג במהדורת הערב, ל-5 מיליון הדקות הקשות שיעברו על נפגעת הטראומה בעשר השנים שלאחר המקרה. זה ודאי לא "מה שהציבור רוצה", משום שאין חזון אנושי שייחס לעצמו אי פעם אידיליה של אכזריות קרה. רק דינאמיקה של שיקולים כלכליים ותחרותיים שהקצינה יכולה להסביר עיוות כזה של המוסר האנושי הבסיסי המוסכם על הכל.

ג. מחלקת המגזין תטופח ביחס ישר לתרומתם הייחודית של תכני עומק להרחבת אופקים, המהווה תנאי לקבלת החלטות טובות.

העמודים המרכזיים של האתר (העמוד הראשי ועמודי המדורים) יחולקו לשני חלקים שווים – בצד אחד הכותרות החדשותיות, ובצד האחר, כתמונת ראי, כותרות המגזין. הסקיצה הבאה מציגה דוגמא למימוש העיקרון הזה:

במסגרת המגזין, מעבר לכתבות עומק, מאמרים, רשומות מבלוגים ומרכיבים נוספים, יהיו שני פורמטים דומיננטיים: מדורים ופרויקטים.

מדורים: מטרת המדורים היא לעגן עיסוק קבוע (בד"כ פעם בשבוע) בנושאים שאינם זוכים לתשומת לב מספיקה. כך ניתן להבטיח במדור שבועי התייחסות קבועה לחייהם וצרכיהם של נכים, מצב מערכת הבריאות, חינוך מיוחד, תכנון עירוני, כלכלה אקולוגית, היסטוריה, צרכי קהילת עולי אתיופיה, יחסים בין דתיים, מצב הבדואים, ההוגים ששינו את חיינו, וכל נושא ראוי, חשוב ומעניין. מרבית כותבי המדורים יהיו אזרחים שמתמחים בתחומים השונים, ויחלקו מהידע שלהם לציבור בכל פורמט שיבחרו (המערכת תתמוך בכל הכשרה שתסייע למומחים לטפח את איכויות הכתיבה שלהם, כנדבך נוסף לידע עצמו).

מרבית המדורים ישתלבו במסגרת פרויקטים. כך למשל, פרויקט הכלכלה יכלול מדור שבועי על זכויות עובדים, פרויקט הסכסוך יארח מדי שבוע טור/ כתבה על גזענות, פרויקט השיח הציבורי יכלול מדור לבדיקת עובדות בתקשורת, וכן הלאה.

פרויקטים: הפרויקטים יהיו מסגרת רחבה, השמורה לנושאים מרכזיים הנכונים לכל זמן, שחשוב לאגד סביבם מוקד ידע שניתן להגיע אליו בכל נקודה.

פרויקט השיח הציבורי, למשל, יעסוק במתודולוגיית השיח שמעבר לדיונים הנושאיים עצמם, ויינתנו בו תשובות ככל שיתאפשר לשאלות כמו מה המשמעויות של שיח שמתנהל בצעקות ובהתלהמות, מהו בכלל שיח בריא, מדוע קיימת שנאה כה עזה במקרים רבים מדי בין ימין ושמאל, מדוע ישנן קריאות הולכות וגוברות להשתיק בעלי דעות שונות, מה תפקידם של שנאה, פחד, יהירות, או שמירה על דימוי עצמי על אופיו של השיח, מי משליט את השיח, מי מסוגל לצנזר שיח, מהם גבולות השפה של השיח, האם ניתן להגיע להסכמה על כללי משחק מסוימים, וכו'. פרויקט זה אמור לכלול גם קורס מקוון ברטוריקה להנחלת עקרונות שיח שיעלו את רמת הדיון, אינדקס מיתוסים ותפיסות שיעובה עם הזמן, בין השאר בסיוע הציבור (דוגמת כלכלן שרוצה לכתוב את הערך תחת "הורדת מסים טובה לכלכלה"), ועוד.

פרויקטים מתוכננים נוספים: כלכלה (מורה נבוכים לשוק ההון, המאבק האידיאולוגי בין התפיסות השונות, ההתפתחות ההיסטורית של הכלכלה עד לנקודת הזמן הנוכחית, כלכלה אקולוגית, תרבות הצריכה); גזענות (קורס מקוון בערבית, מקורות הגזענות, השינוי בהתייחסות לנושא במאה האחרונה, האם הגזענות אכן נעוצה בטבע האדם, השפעת ההיכרות המתפתחת עם תרבויות שונות באמצעות תקשורת ההמונים על רמת הגזענות, לאור הטענה השכיחה שגזענות נובעת מחוסר היכרות עם האחר); הסכסוך הישראלי פלסטיני; מערכת הבריאות הציבורית; ההיבטים הפסיכולוגיים של המחלוקות החברתיות והפוליטיות (מתוך תפיסה שהיקף ואיכות המידע שאנו מקבלים אמנם חשובים מאוד, אך לא פחות מכך יחסנו ופרשנותנו הסובייקטיבית את המידע), וכדו'.

שימוש נפוץ בפרויקטים עשוי להיות הפניה אליהם של אדם שבאנו איתו בשיחה בנושא שנדון. רציונל נוסף לפורמט נובע מכך שתכנים איכותיים וחשובים נוטים להיעלם במהירות בשל האופי הדינאמי של העיתונות, מבלי שיסודרו כלקסיקון בעמודי נושא (הפרויקטים המיוחדים ב"הארץ", וואינט ו-וואלה! כמעט שלא עוסקים בנושאים תשתיתיים.ובשאלות היסוד). נגישות הפרויקטים לאורך זמן תאפשר להם חשיפה מצטברת גבוהה מזו של הכותרות הראשיות (שם יקבלו תכני הפרויקטים והמדורים את החשיפה הראשונית).

ד. מדיניות התגובות תהיה קשוחה ביותר. לא נתפשר על שמירת החוק המפורש ועל האתיקה, ונסנן הסתה לגזענות או אלימות, איום בפגיעה באדם או בקבוצה, הכללות גסות, השמצות אנונימיות, פגיעה גסה ברגשות דתיים, הוצאת דיבה או פגיעה לא מוצדקת בפרטיות, שיח של שנאה, וכו'. העיקרון שלנו לשיח הוא "מדברים בשקט, כדי לאפשר הקשבה".

בניסיון לענות להתמרמרות שסינון התגובות צפוי לעורר בקרב חלק מהגולשים, נפרסם במדור יומי מקבץ תגובות שנפסלו עם הסבר מנומק ומנומס על סיבת הפסילה. כמו"כ, נשאף לספק כלי טכנולוגי שיאפשר לגולשים לבחור הצגה של התגובות על פי אשכולות (דיון ענייני, תגובות אד-הומינם, תגובות קצרצרות, וכדו), כמו גם כלי המאפשר ניתוח ביקורתי ומובנה של הטקסטים, שבו הציבור יוכל לציין מה בעיניו בכתבות הוא מידע קשה, ספקולציות, הבעת דעה שאינה במקום, וכדו'. פתיחות כזאת לביקורת עשויה לשרת את האתר בשיפור המקצועיות ובקבלת אמון רב יותר מהקוראים.