לא נגמר לי מאותם סרטוני פעם מלאי שיער, גיטרות וכשרון אמיתי,
לא כזה שמתחזה לכשרון -או לפחות לנסיון- מאחורי אנשים מוכשרים
אחרים, כאלו שכותבים מהלב ומלחינים מהבטן, או כאלו שכותבים מהג'וינט
ומלחינים מהבירה או הפוך או לא יודע... לפחות הם כותבים.
זה כייף להגיד 'תבינו לבד או שתזדיינו' כי אז כולם יוצאים מרוצים,
אתה לא צריך לנסות להסביר משהו שאין בו כלום אבל לגרום לו להראות
כאילו הוא מלא במשהוים אמיתיים וכואבים וקשים שבאים מהלב או מהג'וינט
או הפוך או לא יודע. ומהצד השני מישהו איז גטינג לאקי, יעני, מקבל או נותן
או משפד או מזמבר, מישהו מזדיין שם קיצור. ואז סבבה. מה שנקרא, עמק השווה,
אחלה פשרה. אבל זה כלום, זה אפילו לא ריק או ריקנות. אולי קצת הרגשה
מזוייפת אבל גם לזייף זה טוב לפעמים, הנה תראו את ת'ום יורק או את אביב גפן
או את כל כוכבות הפורנו האלו שאשכרה שילמו על הציצים ועל השפתיים שלהן
בשקרים ובבדיות ובכזבים איומים שמפוררים את התרבות והופכים את גוף האישה
ואת יחסי האישות בין גבר לרעייתו למשהו שהוא לגמרי לא מה שהוא.
למרות שאני לא כזה בטוח לגבי זה, מאז ומתמיד נקראה האישה אישה והבעל בעל.
דהיינו, היא שייכת לו, ז"א שהיא תמצוץ לו לפי הזמנה וכשהם יעשו את זה
בדוגי הוא יתפוס לה בקוקו וישלוט וימשוך ויקרע את הקרקפת כמה שבא לו.
ובתכלס, הוא הבעל, היא האישה, והוא שילם עליה בשנים רבות של עבודה
ופרנסה ואוכל לבית ושיהיה חומרי ניקוי לקורת הגג שהוא בעצמו בנה לה
ורק לה. כפרה עליו, איזה מתחשב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
