חודש וחצי. כמה פתטי מצידי לספור את הימים..זה כ"כ מתאים לי. אני רק רוצה שהזמן יעבור.. "ויעשה את שלו.." כי אני את שלי עשיתי.. ולנתק איתך את הקשר היה הדבר הכי חכם והכי קשה שעשיתי בחיי. ולתת לזה מקום היה עוד יותר קשה ועוד יותר חכם.. אז אני חושבת שאני מסתדרת לא רע אחרי הכל.
אני מסתדרת מצוין אם לומר את האמת.. וטוב לי. באמת.. הכי טוב לי בעולם.. ואני מחייכת וכיף לי ואני יוצאת עם חברות.. וחזרתי לכ"כ הרבה קשרים ישנים שפשוט לא שמתי לב לנתק מרוב שהייתי עסוקה בך.
מן הסתם.. אתה עולה לי פה ושם.. וזה נעים להיזכר בך.. קצת דוקר ומכאיב בלב אבל זה אני שמחה שאני נותנת מקום לזכרונות.. שהיו כ"כ יפים וכ"כ עמוקים ומלאי משמעות בעבורי, ואני בטוחה שגם בעבורך.
אני שואלת את השאלה אם כבר עברת הלאה ואני עונה לעצמי.. אני יודעת את התשובה.. אבל בכל זאת יש בי איזשהו חשש שכבר המשכת ו..יש משהי חדשה במקומי.
זה קשה לחשוב על זה.. זה גם קשה לדעת שטוב לך בלעדי.. אבל אני משתדלת לא לחשוב על זה יותר מידי..
אתה הולך- אני מתמודדת. אני מחייכת.
ברור שנשאר פה מקום בשבילך.. וגעגוע.. שאין לתאר בכלל.
אנחנו ניהיה בסדר.
אני אהיה בסדר(: