אז איך אסכם את ה10 ימים האלה?

ביום ראשון 24.6 ירדתי מהאוטובוס ביער חולדה,איפה שהתחלנו את הקורס וראיתי ממולי אלפי פרצופים חדשים.

לא ממש הבנתי לאן הגעתי.זה היה מפחיד.

אחרי כמה דקות הגיע בנאדם ושאל אותי איזה קבוצה אני. אמרתי לו שאמרו לי 38 והוא הביא אותי למתחם קטן ואמר לי שימי את התיקים שלך כאן,אני אלווה אותך לקבוצה שלך.

באתי,התיישבתי איפה ששיבצו אותי והדבר הראשון שאמרתי לעצמי היה "אויש מה עשיתי לעצמי...".

הילדים בקבוצה,ככה היא נדמה לי,היו יבשים,ישבו בלי לדבר רק המדריך דיבר ואף אחד לא ממש הקשיב לו.הייתי מבואסת.

זה קשה,שלא מכירים אף אחד,והייתי צריכה ללכת לצחצח שיניים לבד,לישון לבד,ללכת להתלבש לבד בלי שאף אחד ישמור לי מבחוץ כמו שכולם עשו,בקיצור.לבד.לבד לגמרי.

בבוקר השני שוב,מצאתי את עצמי לבד. מקפלת את השק שינה שלי והמזרון,את השמיכה והכרית והיום התחיל. היו כל מיני פעילויות של הכרות וכאלה. ובערב כבר התייאשתי. התקשרתי לאמא ומארתי לה שתבוא לקחת אותי. נמאס לי,אני לא מכירה אף אחד,קשה לי,קשה לי ממש.אבל מה שאמא אמרה לי זה לתת צ'אנס. אני רק בהתחלה,אי אפשר להתייאש כ"כ מהר.תני לעצמך עוד צ'אנס.

ואתם יודעים מה? אין כמו אמא.

ביום השני היה לנו טקס ,והתחלתי ללכת אליו. ובאמצע באה אלי ילדה מהקבוצה והתחלנו לדבר. סוף סוף נהייתה לי חברה מהקבוצה.הצ'אנס של אמא עזר.

ביום השלישי קמנו כדי לעבור מיער חולדה ליער עזריקם,שבו היינו עד סוף הקורס.

באוטובוס שנסענו בו ליער עזריקם היה כ"כ כייף. עזבו את זה שהיה שם מזגן (יומיים בלי מזגן בחום קודר זה לא הכי כייף...) וכסאות נוחים מאוד :] גם התגבשנו,התחלנו לדבר כולנו והיה כייף. היה ממש כייף. צחקנו והתחלתי להכיר את הקבוצה שלי.

הגענו ליער עזריקם והתלהבנות מהמקלחות (שזה גם הייתה חוויה בפני עצמה,להתקלח עם בגד ים במים ק-פ-ו-א-י-ם שחום איימים בחוץ,או גם בערב כשקר...זה כייף לאללה). התלהבנו בעיקר מזה שיומיים לפני זה לא התקלחנו...(=\)

מהיום השלישי,התחיל הכייף.

נהיינו קבוצה מגובשת הכרתי ילדים מ-ד-ה-י-מ-י-ם...גם מהקבוצה וגם לא מהקבוצה. סוף סוף יכלתי ללכת לצחצח שיניים ולהתקלח עם חברות :]

ובקיצור? היה הכי כייף בעולם.

הייתה לי חוויה שאני לא אשכח,ואם לחשוב על זה שרציתי לעזוב,אני עכשיו צוחקת על זה. ואם הייתי עוזבת הייתי כ"כ מפסידה,וכ"כ מצטערת על זה.

ותמיד צריך לזכור,שלכולם קשה ביום הראשון. וכ-ו-ל-ם הרגישו כמוני ביום הראשון.

קבוצה 38 בזלת,היה לי איתכם הכי כייף בעולם. אני אוהבת אותכם כ"כ ומתגעגעת בעיקר...

נעבור לתמונות? :]

דולב ויהב.

אוקי,יש לי משהו להגיד על הדולב הזה.

הוא אחר הילדים היותר מצחיקים שפגשתי בחיים שלי.

אם להגיד תאמת,בלעדיו הקבוצה לא הייתה אותו דבר. הוא פשוט הרג את כולנו מצחוק. יושבים איתו 5 דקות ומשתינים במכנסיים...:]

ירדן המאמי שלי...אני מתה עליה :]

 

שגיא...אחד הילדים היותר מקסימים שפגשתי...!!!

הוא פשוט ילד מדהים,גם באופי וגם ביופי :P

שגיא אני מתה עלייך.

 

 

יואב.אוקי,התמונה הזאת זה בגלל ששיחקנו משחק עם משימות והמשימה שלו הייתה לעמוד ככה דקה.

אבל חוץ מזה הוא אחד הילדים היפים.

 

 

באוטובוס,ירדן כפרה עליה.

 

 

אפרת ודר.

 

שגיא ישן,כפרה עליו...!!!

 

 

טליה ודינה.

 

 

קבלו איזה פחד-דולי ישן...חחח (אני וחברה שלי קראנו לו דולי..)

 

 

אני. תמונה ממש מטושטשת,מה לעשות שהאוטובוס קופץ וירדן לא יודעת לצלם....חחח סתם ירדן אני אוהבת אותך.

 

 

שוב.

 

 

מימין לשמאל : גיא,יואב,שגיא ודולי.

 

 

אני-תמונה מגעילה.

 

 

ממ,ניסיתי לצלם משו בלילה ולא הלך לי...

 

 

שוב הבנים.

 

 

ליאורי שלי-אני פשוט מתה על הילדה הזאת.

 

 

נעים מאוד-הארוחת צהריים הזועתית שלנו.

אף אחד לא אכל אותה,באיזשהו יום החלטנו שאנחנו אפילו לא טורחים ללכת להביא אותה...חחח

הבוקר והערב היו סבבה. זה היה מבחיל!

 

 

יואב כפרה עליו...^_^

 

 

משחקים 3 מקלות...חחח

 

 

ממ...הרגליים שלי...??

 

 

שגיא

 

 

משחקים 3 מקלות.

יואב בוהה במשהו...

 

 

אני ^_^

 

 

יואב ישן ודולי זומם עליו משהו...

 

 

 

 

 

אוקי,זה בהפסקת צהריים. לבנים היה מאוד משעמם. אז כל בת שעברה הם נתנו לה ציון מ1-10 או שהיה רשום משהו כמו "לכי הביתה.." או :את דומה לקוף" וכאלה. זה היה ממש מצחיק לראות את זה מהצד..:P

 

 

ליאורוש שלי

 

 

יואב קפץ על כולם

 

 

אני וקסםם המאמי שלי :]

 

 

דולייייי :]

 

 

אני ומאיה :]

 

ולסיום-כל הקבוצה מהדהימה שלי.

אני א-ו-ה-ב-ת אותכם!!!

 

ד"א,אין לי מושג לאן יואב נעלם כשצילמנו את התמונה הזאת.=\

 

פוסט ארוך,עבדתי עליו קשה...

תגיבו?

 

אוהבת:]