אבל...

מחקתי בלעשות את "לעבור בצפר ולהסתדר שם".

נכון,לפני שבוע ויום הגעתי לבצפר החדש.

פחדתי,לא הכרתי אנשים,לא הכרתי מקומות,לא ידעתי איך יילך לי שם.

אבל הנה,היום,אני מאושרת.

מאושרת כי כל יום אני פגשת עוד ועוד אנשים.

מאושרת כי כל יום יש לי עוד ועוד חברים.

מאושרת כי סוף סוף אני יכולה למצוא את האנשים שמתאימים לי מבחינה חברתית,ולא להיות בכח חברה של אף אחד.

כן,פשוט ככה.

אני רק מקווה שזה ימשך בדרך הזו...

כי אני רק מודה לאלוהים שהייתה לי נחתיה רכה במקום חדש.

אוהבת,

נועה.