הנה עוד שנה באה,בלי ששמנו לב בכלל,ישר נכנסים לתקופת החגים...

בכללי אני אוהבת את התקופה הזאת,ישר אחרי החודשיים שמה שעשינו בהם זה רק לשבת כל היום מול הטלוויזיה ולאכול,לומדים שבועיים ושוב נכנסים לתקופה של חופשים...ועוד חופשים...ועוד חופשים. מה רע?

אחד הדברים שאני נתקלת בהם מדי שנה זאת הדילמה האם לצום,לא לצום,לצום,לא לצום...

ברוב הפעמים באמת צמתי,כי חברות שלי אמרו לי "יאללה נו בואי לבית כנסת יהיה צחוקים לראות את גיני מתפלל העבריין הזה..."

ואז תפס אותי איזה דוס והתחיל להסביר לי כמה שזה חשוב.

נו,בסוף השתכנעתי...מה רע? להוריד עוד איזה קילו.

אבל לעומת זאת,להיות בבית שאמא לא צמה,אבא לא צם,והאחים אחד כן אחד לא,וזאתי נשברת וזה אין לו כח...זה קצת קשה.

אני זוכרת איזה יום כיפור אחד,שצמתי. הייתי בערך בת 12,וזה היה שיא הצום (אני מדברת על 1 בצהריים שרק ב6 בערב נגמר הצום) והאחיות שלי,שלא צמו,יושבות מולי עם גלידה ואמרות "מממ...כמה שזה טעים. ואו!. נועה,רוצה לטעום?"

היום כשאני חושבת על זה זה די מצחיק...אבל פעם הייתי נוהגת לרוץ לאמא "אמא אמא הם מציקות ליייייי!!!"

למרות שאף אחד לא באמת צם מבני הבית,רוב הפעמים,שלא תבינו נכון. אנחנו כן מקדשים יום שישי וכן שומרים על חלק מהמצוות,אבל יום כיפור לא מדבר אליהם כנראה.

עוד דבר שאני נתקלת בו מדי שנה ביום כיפור זה "תופעת הערסים".

נכון תמיד,אבל ת-מ-י-ד,תראו את כל הערסים הכבדים ביום כיפור הולכים עם כיפות,או עם כובעים שרשום "נ נח נחמ נחמן מאומן" עם פומפון למעלה,ונראים תלית שכולה תכלת. למה? כי זה יום הכיפורים.

לא משנה אם הם כל השנה רצחו,הרביצו,קיללו,אנסו,דקרו,גנבו...או אנאערף,יום כיפור-הם צדיקים. פשוט צדיקים.

אני לא אשקר לכם,יש לי ידיד כזה. ודווקא אמרתי לו את זה,ומה הייתה התשובה שלו?

"בשביל מה יום כיפור? כדי לכפר על החטאים!"

הו,ברור...כי אחרי כל דקירה "טוב ביום כיפור ה' יסלח לי על זה" "וגם על זה" "וגם על זה"...

אז מה יש להגיד...

אני עד שנה שעברה צמתי,ואם אני אצום גם השנה זה יהיה 4 שנים ברצף.

וכשחושבים על זה אני די מתגעגעת לטוריניריי מונופול של כל החברה בלילה של הצום...(:

לי,אישית,יש הרגשה טובה אחרי צום,אני באמת לא יודעת למה,אבל אם אני לא צום אני ארגיש בזבוז כזה...

ומה איתכם? צמים?