מרגישה רע. כ"כ רע.

אתמול בכיתי המון,המון. בגלל אחותי. אני לא אפרט מה היה כי זה לא למקום כמו פה,אני רק אגיד שזה היה מפחיד.

היום וכמעט לא קמתי לבצפר,אמא שלי העירה אותי 20 דקות לפני שיצאתי מהבית ולא הספקתי לעשות כלום.

זרקתי על עצמי טייץ שחור וגופייה ויצאתי מהבית במהירות.

מזל שהוא חיכה שם. עם החיוך הזה שלו. הוא הרג אותי. כמעט נמסתי על הרצפה.

טוב שהוא עודד אותי,באמת שהייתי צריכה אותו באותו רגע.

העיניים שלי היו נפוחות,והרגשתי כאילו עוד שנייה משהו מתפוצץ בי,עדן הביאה לי אופטלגין והמצב קצת השתפר...

עדיין כואב לי קצת הראש,גם פתאום התחיל לי צינון שאין לי מושג למה הוא בא לביקור ברגע שאני ממש לא רוצה את זה.

מקווה שהמצב ישתפר בקרוב.

שיהיה לכם חודש מעולה,רק תחייכו,זה חשוב (:

אוהבת,כ"כ הרבה.

נועה.

עריכה:

5.11

חנוש,מזל טוב יפתי. 

לא שחכתי (:

אוהבת אותך.