לפני כמה ימים חבר של אחותי היה בבית,ביקר.

וכמובן אחי,איך לא,עושה הצגות ודאווינים עליו,החליט שהוא רוצה,כמו כל אח ואחות נורמאליים,ללכת איתי מכות.

בגלל שאני לא יכולה לוותר בקלות הוא דחף אותי,החזרתי לו וככה זה התגלגל,ולפני שהבנתי שהוא יותר חזק ממני והוא יכול בדחיפה אחת להעיף אותי לכל הרוחות,הוא נתן לי דחיפה עצומה,שהעיפה אותי אל הצד השני של הסלון,נתקעתי בשפיץ של הספה והעגיל חתך לי את האוזן.

נפלתי על הרצפה,הכאבים התחילו,והתחילו לרדת לי דמעות.בלי קול. ההורים שלי ישר רצו למעלה לראות מה קורה,ואמא שלי,החכמה,במקום להרגיע אותי,צועקת "יווו נועההה נחתכה לך האוזזןן אאווץץ'" ואבא שלי "מה את אומרת לה שיש חתך? אין שום חתך אל תלחיצי אותה!!" רק שמעתי  את המילה "חתך" ונלחצתי,הרגשתי שהדם כבר מתחיל לטפטף.

כולם היו מעליי,היה לי כאב ראש,אבל אחרי 10 דקות קמתי מהרצפה,ובאותו יום בערב כבר שחכתי מזה. אבל עכשיו התחילו לי כאבים דוקרים כאלה,ובגלל זה נזכרתי שאני רוצה לכתוב על זה. בכל מקרה,זה חתך די עמוק,אבל לא ממש קרע את האוזן (מצטערת על התיאור,אבל אין אחר),אני רק מקווה שלא תשאר לי צלקת...

אז כן,חנוכה,כייף והכל.

אבל מה שמעתי שנגמרה השביתה ולומדים אחרי חנוכה?

כלומר,הוציאו צווי מניעה למורים?

לא שבא לי שתגמר השביתה,אבל ככל שהיא יותר ארוכה אני רואה כמה מבחנים דוחפים לנו וכמה שיעורי בית שבא לי למות...:S

בכל מקרה שיהיה חג שמח ומתוק,תשמור על עצמכם.

ותאכלו סופגניות,זה טעים.

אוהבת,

נועה.