התחלתי לכתוב פוסט על זה שאני מבולבלת,ובסערת רגשות. אבל החלטתי שלא. אני לא אכתוב פוסט דכאוני,נמאס לי,אוציא את כל הטוב,ומה שכייף.

אני מאושרת איתו. אני באמת מאושרת.

הוא מקסים,

הוא מתוק,

הוא יפה,

הוא חמוד,

הוא אומר את המילים האלה שכל בת רוצה לשמוע ועושים לה פרפרים בבטן,

הוא יודע להקשיב,הוא יודע לייעץ,

להוציא ממצבי רוח רעים.

והגומות האלה? אחח,הגומות האלה,גורמות לי לחייך כל פעם מחדש.

ישבתי אתמול אצל חברה שלי,דברנו,הוא אמר לי שהוא כבר חוזר אליי.

חברה שלי ראתה את החיוך הזה שעליי."את באמת מאושרת,אה?"

ואכן,אני מאושרת.

לקח לי זמן להוציא את ההוא מהראש. המון זמן. לא רק זמן.

ואני מרגישה שעדיין יש לי איזשהו מקום בלב אליו.

אבל כרגע אני מרגישה שזה שזה.הוא פשוט מושלם,בעייני.

אני לא מאמינה שאני כותבת את הפוסט הזה,ויש לי חיוך מאוזן לאוזן.

כייף  לי.

אז בנתיים,טפו טפו טפו,שרק ימשיך להיות טוב.

אוהבת אותכם,המון !

נועה.3>