היום היה לי את היום הכי מגעיל בעולם,לא יכול להיות יותר גרוע מזה !

בשעה שלישית הייתי לי שעה חופשית אז אני וחברות שלי הלכנו למחששה.המחששה בשכבה שלנו זה בדיוק מאחורי כיתה,ואם המורה רוצה להוציא את הראש ולבדוק מי יושב שם הוא יכול לעשות את זה בקלות...

בקיצור אנחנו ישבנו,פתאום יצא איזה מורה אחד מהחלון ואמר לי להכנס לכתה שלו.

אני נכסתי לסרטים,שלא יאמנו.בהתחלה לא רציתי.אמרתי לחברה שלי שאני לא הולכת אליו אין מצב. היא אמרה לי שלא אסתבך כדאי שאלך אליו. הלכתי. נכנסתי לשם,הוא שאל אותי מה השם. חירטטתי,אמרתי איזה מור כהן אחת (אין אחת כזאת בשכבה).הוא שאל מאיזה כיתה,עניתי י8 ואחר כך שאל מי המחנכת. באותו רגע נדפקתי. ברח לי השם מהראש,אבל ידעתי שאני יודעת את זה. "ליאת" קפצתי.מזל שזה היה נכון. הוא שינן את זה עוד פע "מור כהן י8..." ואמר "טוב בסדר אני אטפל בזה".אוי,כמה שפחדתי. נכנסתי לסרטים. אם הוא מגלה אותי...אם הוא יודע ששיקרתי...אם מגיע להורים שלי שהייתי במחששה? אין . הלך עלי,אני אמות!!! בא לי לברוח. חברות שלי הרגיעו אותי ואמרו לי שאין לי מה לדאוג אם לא אמרתי את השם שלי.קצת נרגעתי. עד הדרך הביתה. אני מקבלת טלפון מאמא "נועה,המחנכת שלך התקשרה אלי..." הלב שלי עוד שניה יצא מהמקום "ואמרה לי שהשם שלך עלה בוועדה הפדגוגית..." עוד יותר חזק הוא דפק "והיא רוצה להזמין אותנו אליה לשיחה ביום שישי..." זהו אני על סף עילפון. שאלתי את אמא "ומה היא אמרה לך?" הייתי חייבת " שאתה מתקשה במקצועות מסויימים,באיזה?" הלב שלי קצת נרגע,אבל עדיין דפק. "אממ...לשון..וגם מתמטיקה קצת...אבל דווקא בסדר,מה,זה כל מה שהיא שאלה?" "למ יש עוד משהו????" "לא...אני כבר מגיעה הביתה". וניתקתי את הטלפון.

הגעתי הביתה. ואמא שלי אמרה לי שהיא מודאגת מהשיחת טלפון הזאת. ואני גם. מאוד.

אוף,אי כולי בסרטים. לא בגלל השיחת הורים הזאת,שהמורה תגיד מה שבא לך על זה שאני קצת מתקשה בלשון או מתמטיקה,זה לא מה שמעניין אותי. מה שמעניין זה אם יקרה משהו שיגרום להורים שלי לדעת שהייתי שם עד השיחה הזאת.

אני מפחדת...כל כך...אם יודעת הלך עליי. הלך.

תעזרו לי,בבקשה

27.2

הכל בסדר,לא קרה כלום.

תודה לכם,אוהבת

לא משנה מה אעשה

תמיד יהיה משהו שיתפקשש?

למה זה חייב לקרות?

מה,מהו לא בסדר בי?

אני כבר לא מבינה...

אז חמישי חזרתי מהטיול השנתי.

אם לסכם? היה כיף. כן,היה כיף מאוד אפילו.

אני אוהבת טיולים שנתיים,אבל מה שמעצבן שתמיד אבל תמיד צריך ללכת ככ הרבה במין מסלולים לא ברורים בטבע והעיקר המדריך אומר להם לראות "כמה יפה הטבע...".

מזל שיש לי חברות שחושבות כמוני,שזה מיותר כמובן,ושצריך להשאר לנוח באוטובוס בזמן שכולם מטיילים,וכך עשינו

בזמן שכולם טיילו בטבע אני ועוד 3 חברות נשארנו באוטובוס והיה כיף ומצחיק...בנות אני אוהבת אתכן

חוץ מזה,בגדול הכל היה כיף,עשו לנו מסיבה בערב.השתוללנו ורקדנו והיה מגניב ממש.אחר כך היינו גמורות כמו שלא הייתי גמורה הרבה זמן...והעיקר כשאני ובת-אל דברנו לפני הטיול ביום שלישי היא אמרה לי "לא איזה מי ילך לישון  נראה לך?! נראה לי אפילו שק שינה לא צריך להביא...". אהא,הכלנו לישון כמו גדולות... 

ביום השני עשינו שייט שהיה מרגיע וכיף,ואחר כך בטיילת עשיתי את הכדור ההמגניב הזה שעף למעלה...היה מפחיד אבל שווה את זה

לגבי יום האהבה...

חצי מהיום הייתי בטיול,היה נחמד מאוד לקבל הודעות מאנשים של יום אהבה שמח שהעלו לי חיוך ענקי

אבל חוץ מזה שום דבר מיוחד,לא הרגשתי שזה היה יום האהבה בכלל,חוץ מכל החברות שלי שהסתובבו עם מתנות לחברים שלהן

ובקשר להוא,אנחנו לא מדברים,ידעיתי שזה מה שהולך לקרות,לא הצלחתי להחיות את הקשר אבל בסדר,מה שהיה היה. ממשיכה הלאה!

שיהיה לכם שבוע טוב,תשמרו על עצמכם....אוהבת מלא,

נוש