ניסיתי. באמת שניסיתי.

ניסיתי לשחרר ממנו,ניסיתי לא לחנוק אותו כמו שהייתי עושה פעם,שהייתי חיבת לדבר איתו לפחות 3 פעמים ביום,אם הוא לא היה מתקשר הייתי חושבת שקרה משהו וישר מרימה את הטלפון.

אז ניסיתי.והפסקתי לחייג.והפסקתי לבוא אליו.הרגשתי שככה לא מתנהגת מישהי שמחויבת למישהו.מישהי שקוראת לעצמה "חברה" של אותו אחד.היה לי קשה,כי אהבתי אותו.קשה מאד.

ועברו הימים,ועוד יום,ועוד יום.והטלפון שומם מהשם שלו על הצג. ואני רק מחכה,רק מחכה שהוא יחשוב עליי וירים אותו.

אבל זה לא קורה.

אני מנסה להעסיק את עצמי. "שלא תחשבי על זה.שהשם שלו לא יהיה על הצג בכלל.נועה,לא".

והצלחתי. עבר שבוע,עברו שבועיים ומצידו? שום דבר.

ואני מתפוצצת מבפנים.רק מבקשת שזה לא יגמר ככה.לא לסיים את הקשר ככה.לא לסיים אותו בכלל.

וברגע הכי לא צפוי,בשעה הכי לא צפויה-4 בבוקר-אני רואה את השם שלו על המצג.אני שומעת את הטלפון רוטט ופוקחת עין אחת,אני בחלום? לא.זה הוא.הוא מתקשר אלי. "הלו?"

"נועוש???? נועה?????" "מה *****?למה אתה צועק?!" "נועעההה תקשיבי נועה אני מסטול מת נועה ואני מת שתהיי איתי עכשיו יש פה כל כך הרבה בחורות ואני רוצות מכולן שרק את תהי איתי עכשיו נועה בואי" "איך אני אבוא עכשיו? נראה לך? איפה אתה?" "אני בפורום נועה בבקשה בואי אני מת שתהיי איתי נועה"

שמתי לב שהוא חזר על השם שלי הרבה פעמים. ואז פתאום הוא אמר "נועה,אני אוהב אותך,בבקשה בואי".פעם ראשונה ששמעתי את ה3 מילים האלה יוצאת מהפה שלו.

שתקתי. אם הוא אוהב אותי,למה הוא גרם לי לחכות לטלפון הזה ככ הרבה?לא ידעתי אם להאמין לו.

"*****,אני לא יכולה לבוא עכשיו,ואתה צועק,וכולם יתעוררו מהצעקות שלך עכשיו.תלך עכשיו הביתה ותודיע לי שאתה בבית".

"טוב אבל תחשבי על זה אם בא לך לבוא" הוא צעק.אחרי חצי שעה קיבלתי הודעה "אני בבית את לא רוצה לבוא?".לא עניתי.

שעה לא נרדמתי.שכבתי במיטה.

מאז לא דיברנו.עברו בערך שבועיים. בשבוע שלאחר מכן לא הפסקתי לחשוב עליו.רציתי ככ להתקשר,לראות אותו,לחבק אותו.אבל החזקתי את עצמי. הבנתי שהכל זה משחקי אגו שלו.שלא בכבוד שלו להתקשר אם אני לא התקשרתי.כזה הוא.

אז עברו שבועיים. ולמען האמת,כבר יותר מחברה אחת אמרה לי שהוא לא שוה אותי.ושיש לו אגו בשמיים.ושאני נותנת יותר מדי בשביל הקשר הזה והוא לא מזיז אצבע."אל תחשיבי אתכם חברים,כי אתם כבר לא".הן אמרו לי.

במידה מסויימת הן צדקו.

ואם בתחילת הקשר אהבתי אותו מאד,והייתי מוכנה לעשות הכל.

כרגע אפשר להגיד שאני כבר לא אוהבת. לא. וטוב שכך.

כי בן אדם כזה,לא שווה את האהבה שיש לי לתת.

רע לי.

זאת פשוט תקופה על הפנים.

סוף סוף פסח הגיע.

ככ חיכיתי לחופש הזה,לישון עד מאוחר,להיות קצת עם המשפחה...

איזה כיף.

שיהיה לכם פסח שמח וכשר,

תהנו תבלו תחגגו והעיקר?

תשמרו על עצמכם

אוהבת,עד אין סוף...

נוש