אני ממש מצטערת שלא עידכנתי מלא זמן! החלטתי שבגלל שהיו לי יומיים ממש טובים ויש לי כבר פרק מוכן אני אפרסם.
אני מבטיחה שמעכשיו אני אשים פרק לפחות פעם ביומיים ואני אגיב על כל התגובות!
התחלתי לכתוב כבר את פרק 15 וזה בינתיים עומד על דף וחצי של מחברת.. מקווה שתהנו ותגיבו.
ממש מצטערת שאני נוטשת!
*****************************
'היא ניתקה לי' עומר התיישב בעצבנות על המיטה, זורק את הפלאפון לידו.
נמאס לו להסתיר את הקשר שלו ושל נעמה, הוא כל כך רצה להיות מסוגל לענות לאורן כשהוא שאל אותו לאן הוא יוצא כל פעם כשהוא מנפנף אותו, לענות להורים שלו מה עובר עליו בזמן האחרון, להיות מסוגל ללכת ברחוב ולצעוק שהוא פאקינג מאושר! שטוב לו!
אחרי יומיים הוא שוב ניסה להתקשר אליה, היא נשמעה כאילו היא סובלת וניתקה, אומרת לו שהיא תתקשר אחר כך ולא מתקשרת.
עומר ממש היה חייב לדבר איתה, הוא התקשר אליה ביום שני אחרי הלימודים וביקש ממנה לבוא לפארק, היא נשמעה לחוצה קצת אבל היא הסכימה לבוא, סוף סוף הוא יוכל לדבר איתה.
הוא חיכה לה שתי דקות עד שראה אותה מולו, לובשת אותם בגדים שלבשה בבוקר ומחייכת חיוך עצבני, "היי".
הוא קם מהספסל והתקרב אליה, כל כך רוצה לחבק אותה, להרגיש אותה שוב. נעמה פלטת אנחת כאב ועומר נרתע אחורה, "מה קרה?"
נעמה הרימה טיפה את החולצה ועומר בלע קצת רוק, נדהם כשראה את הפופיק שלה. היה לה שם עגיל כסוף.
"ואוו, מתי עשית?" "עם העגיל באף, אתה לא אוהב?" "בטח שאני אוהב- זה פשוט קצת הלם, זה הכל. בכל מקרה, רציתי לדבר איתך על.. אמ.. עלינו" עומר הסתכל עליה, היא נראתה לחוצה והוא רצה לומר לה שלא תדאג.
"מה איתנו?" שמעו עליה שהיא לחוצה, גם עומר היה. כל כך התחשק לו להצמיד אותה אליו, להרגיש את השיער שלה על הפנים שלו, להריח את הריח שלה.
"הורס אותי שאנחנו לא מספרים לאף אחד" נפלט לו והוא הסתכל עליה, "מאיה יודעת" 'מה זה קשור?'
"בסדר, אבל אף אחד אחר לא- אורן לא מבין למה אני מנפנף אותו תמיד, ההורים שלי לא מבינים מה עובר עליי. זה כל כך חשוב לך שאף אחד לא ידע?".
הוא ראה עליה שקשה לה ורגע אחרי, כשהרימה את המבט והסתכלה עליו עומר זיהה דמעה בקצה העין שלה, "א.. אתה.. רוצה שניפרד?".
"אני אוהב אותך! אני פשוט לא יכול להסתיר את זה לנצח ו.." "לא לנצח! עד שאני אהיה מוכנה לזה" "אני יודע שאת לא מוכנה, אבל את צריכה להבין אותי. אני מאושר ואני לא יכול להסתיר את זה יותר".
נעמה קמה והסתכלה עליו, אחר כך הסתובבה ופנתה ללכת.
"נעמה, חכי!" עומר לא יכל לשלוט בעצמו, הוא אוהב אותה יותר מדי כדי לתת לה ללכת, "אני אוהב אותך".
השפתיים האלה, השפתיים שלה ששיגעו אותו. הוא אפילו לא הבין כמה התגעגע אליה ביומיים האלה.
"זה אומר ש.." העיניים שלה עוד היו קצת עצומות מהנשיקה, "אני אעשה הכל בשבילך, באמת" עומר הצמיד אותה אליו, מריח את הריח המתוק שלה, מקווה ומתפלל ששום דבר לא יפריע להם, לא שוב.
הוא צעד עם כמה חברים שלו לתוך הבית של תומר, כולם כבר היו שם. חלק לבשו בגדי ים וחלק החליטו שהם לא באים בשביל הבריכה.
הדבר היחיד שיכל לעשות היה לעצור לרגע ולחפש אותה במבט, עובר על כולם עד שמוצא אותה עם אורן בצד, צוחקת. היא נראתה מדהים. העגיל באף ובפופיק כל כך החמיאו לה, לבושה בחלק עליון של בגד הים ובחצאית מיני פשוטה.
הוא כל כך רצה פשוט לגשת אליה ולומר לה כמה שהתגעגע, כמה שהוא ממצטער, שהוא לא ידע מה הוא עושה. למרות שידע שזה לא יהיה פשוט הוא חייב לתפוס אותה לרגע לבד ולדבר איתה, להחזיר אותה אליו.
שום דבר לא יותר חשוב מזה, מהמטרה שלו- נעמה תחזור להיות שלו.
עומר הסתובב קצת בין כמה אנשים שהכיר והלך לכיוון אורן שעמד עם נעמה. היא ירדה במשקל והרגישה חופשייה להסתובב בבגד עליון של בגד ים אבל עומר רצה אותה רק בשבילו. 'מוזר', הוא אף פעם לא היה קנאי אבל הוא כל כך רצה שנעמה תסיים לדבר עם אנשים ושתיתן לו קצת תשומת לב, שתנשק אותו- ככה, מול כולם.
למרות שידע שזה לא יקרה הוא חלם על זה, כל כך רצה שכולם ידעו שהוא מאוהב, שהוא פאקינג מאוהב.
הוא התקרב לאורן והספיק לשמוע את המשפט האחרון מהשיחה.
"יואו עומר, טוב שבאת. אתה יכול לעזור לנו קצת- מה אתה חושב על העגיל החדש של נעמה?" עומר הסתכל עליה, מעביר מבט מלמעלה עד למטה. עובר על הכפכפים הלבנים שנעלה, הרגליים החשופות שלה עד לחצאית המיני, עובר עליה ומעביר מבט איטי על הבטן שלה, לחזה בחזיית בגד הים, לחיוך המבויש שלה.
"אני אוהב.." עומר עצר את עצמו, "אני אוהב את העגיל, אני חושב שהוא יפה" 'מפגר, מפגר, מפגר'.
הוא כל כך פחד שנעמה תשנא אותו אם יגלה למישהו שהם ביחד, זאת הייתה הסיבה היחידה שבגללה הוא לא סיפר לאורן. 'נעמה! נעמה! נעמה!'.
אורן לקח את מאיה הצידה והוא נשאר עם נעמה שלו לבד, משפילה מבט ומתקרבת אליו קצת.
"אז, איך אתה..?" היא צחקה, מסמנת לו לבוא אחריה ונכנסת לתוך הבית, עולה במדרגות ונכנסת לחדר הראשון במסדרון ארוך של חדרים.
עומר בחן את החדר, מיטת יחיד, שולחן וספרייה מלאה בספרים.
"איך את מתמצאת כל כך?" הוא לא יכל שלא לשאול. הוא, גם אחרי הרבה פתיחת דלתות, לא היה מצליח למצוא את הדלת הזאת.
"סתם- הייתי פעם מבלה המון עם תומר, אז אני מכירה את הבית שלו. זה חדר האורחים הקטן שלהם" נעמה חייכה והתקרבה בצעדים קטנים לעומר, מחייכת חיוך קטן.
עומר, בתגובה, משך אותה אליו וחיבק אותה, "אני שמח שיש לנו רגע לבד" העביר ברפרוף את השפתיים שלו על האוזן שלה, מצמיד את הלחי שלו לשלה.
"אתה באמת אוהבת את העגיל שלי?" נעמה התרחקה קצת, משאירה את עומר קצת המום.
"ברור שאני אוהב אותו, אמרתי לך כבר ביום שני" הוא התיישב על המיטה והסתכל עליה מלמטה, לא יכול שלא לבחון את הרגליים שלה עד כמה שיכל עם החצאית.
עומר משך את נעמה אליו, "אל תייבשי אותי". היא כרכה את הרגליים שלה סביב הגב שלו וחיבקה אותו, מעבירה בגוף שלו תחושות שהוא לא הכיר אף פעם.
"אני אוהב אותך" כל כך התחשק לו להגיד לה, שתדע. למרות שאמר לה את זה כבר זה היה לו חשוב והוא חזר על זה כמה פעמים.
"אתה מבין שאני חושבת שאני מאוהבת?" "מה? מי הבן זונה?" נעמה דחפה אותו בעדינות אחורה וחייכה, מסיטה אחורה את השיער שלה ונישקה אותו נשיקה קטנה על השפתיים.
הוא ראה אותה יוצאת מהבית עם עומר, מרגיש את הצביטה שליוותה אותו כבר כמה שבועות ורואה את עומר הולך לדבר עם כמה חברים שלו.
'זאת ההזדמנות שלך'.
"נעמה" הוא התקרב אליה, לוקח אותה למקום קצת שקט יותר.
"מה אתה רוצה?" היא נשמעה כל כך מרוחקת, לרגע הוא פחד שהיא שונאת אותו.
"לדבר" הוא הרים ידיים בכניעה וחייך חיוך תמים. נעמה לא נראתה מרוצה מהמצב אבל הסכימה והסתכלה עליו, מחכה שימשיך לדבר.
"אז.. מה קורה איתך ועם עומר?" הוא השאיר אותה המומה, משאיר את החיוך על הפנים למרות שכל כך התחשק לו לתפוס אותה ולנשק אותה.
עומר ראה את גיא מוביל את נעמה לאזור השקט, מדבר איתה כאילו כלום לא קרה. כאילו לפני פחות משלושה חודשים הוא פגע בה. כל כך פגע בה.
כאילו שהוא לא זכר שהוא בגד בה, בלי להיות מודע הידיים שלו נסגרו לאגרופים והוא בהה בהם, מתעלם מכל הסביבה, רואה את נעמה נרתעת ונרעדת.
"מה אתה רוצה?" נעמה נעצה בו מבט והוא כמעט שהתחרט לרגע, אבל הוא רק דמיין אותו ואת נעמה מתנשקים שוב והוא הסביר לה.
הוא הסביר לה שהוא יודע שהיא ועומר ביחד, שאורן לא יודע ושהוא לא ישמח במיוחד. הוא הסביר לה שהוא לא חייב לספר.
"אני מבטיח לא לספר אם תהיי שלי. תיפרדי מעומר ותהיי שלי."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
