אז אני עדין קצת רוצה אותו..
וכל פעם שאני נזכרת בזה...
איך זה התחיל מושלם כמו באגדות
ואז זה היה חלומי
אחר"כ היה כלכך טוב
ואז בבום אחד שלקח לי יומיים בערך להפנים הכל נהרס
פשוט הלכתי וגמרתי את זה.
החבר הראשון אמור להיות הכי טוב..הבחירה הראשונה היא הכי בררנית.
אבל אני מיוחדת. בחרתי בבנאדם הכי לא מתאים\:
האמת שבטיול שהכרתי אותו ועוד אחד...פשוט לא ידעתי את מי אני אוהבת יותר..
ואז חבר שלו בא ושאל אם אני אוהבת אותו..אמרתי שכן..
היתי מסוחררת מההרגשה שאני אוהבת מישהו,
ולא סתם.
אני אוהבת שניים.
ואני צריכה לבחור(לא שהם רצו אותי..)
ומשם הכל התגלגל.
והשני שהכרתי?
מסתבר שגם הוא היה דלוק עליי.
איכ. מה הם מוצאים בי?S:
היתי בוחרת בו אם הוא היה אומר לי. אני חושבת.
ועכשיו הוא דלוק על מישהי אחרת..ופעם ב אומרים שלום כזה קטן..
כלכך מבאס\:
וחוץ מזה..כבר חשבתי שאני מחבבת מישהו אחר,
וכולם אמרו לי כזה "אולי תהיו ביחד?"
חשבתי שזה הולך לכיוון טוב.
אבל עכשיו, בזכותי, יש לו מישהי אחרת.
בלי קשר לזה,
אני מתחילה להיות ממש שוויצרית ומתנשאת..
כל הזמן יוצא לי "טיפשה" "סתומה" "מפגרים" וכל מיני כאלה..
ואנ כל הזמן משוויצה בציונים שלי.
וזה ממש מגעיל אותי שניה אחריי שאני אומרת את הדברים><
כי אני מנסה לפתח ביטחון עצמי.
לדבר יותר.
לשתף.
להגיד את מה שאני חושבת.
אבל אני עדין לא שולטת בכל מה שיוצא לי מהפהS:
אני חייבת להפסיק.
אני כזאת זונה שמנה ומכוערת.
חשה ומתנשאת.
שחולמת על האביר הלבן,
ומפחדת להיפגע.
שוב.
דמט!
גילי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
me. and just me