אני תמיד קוראת את העמוד האחרון של הספר בהתחלה. הרגל שהיה לי מאז שהתחלתי לקרוא. אבא שלי אומר שזה מראה על כך שאני בן אדם פסימיסטי, אני לא יודעת למה בדיוק אבל משום מה זה נשמע הגיוני חוץ מהעובדה שמעולם לא החשבתי את עצמי לפסימיסטית.
אין טעם לנתח כל הזמן את הכל
נמאס לי ממילים מפוצצות ומאנליזות מיותרות
אין לי כוח לקומפלקסים
לא לשלי ובטח לא של אנשים אחרים
אני רוצה להפסיק הכל לכמה שעות
לאבד את הראש
לא לראות בעיניים
לעשות משהו מטומטם
די אין לי כח
אני רוצה לשתות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
