Such a lonely day
Shouldn't exist
It's a day that I'll never miss
Such a lonely day
And it's mine
The most loneliest day of my life
And if you go, I wanna go with you
And if you die, I wanna die with you
..Take your hand and walk away
Such a lonely day
And it's mine
It's a day that I'm glad I survived
לפעמים אני תוהה,מה היה קורה..אם היינו עושים את הדברים אחרת
באמת חושבים על מה יקרה בעוד 4 חודשים..
אבל אולי, גם לחיות את הרגע הספיק לי
מין..חודש כזה של אושר טהור כזה. לא יכולה להסביר את זה. לא בטוח שאני רוצה.
אולי תבוא תקופה טובה יותר..אולי?
הייתי היום באחד העם,
הלכתי לפגוש את הקופים האלה
והיה ממש כיף..
אמ...צריך לעשות את זה שוב, ולא על חשבון שיעור ספרות עם דני המסכן
והלא סקסי.
10 סיבות לכך, שאני..פשוט אני.
1. לא תמצאו אותי לא מחייכת
2. אנרג'ייזר ברמות מטורפות
3. בעלת אגו, שהוא כ"כ גדול עד שהוא יכול לצאת ממני ולהפוך לבן אדם נפרד (כן עידן!)
4. עם מוזיקה פועלת. כל דקה ביממה. כל דקה.
5. לא מסוגלת לשבת יותר מ50 דקות בשקט XD ולא,אין לי הפרעות.
6. ברמות שיעמום קשות, מסוגלת לצאת מהחדר להתחיל לרקוד מול כולם, וכולם מצטרפים ><
7. מלכת הבלאגן, וגאה בזה.
8. מסוגלת לאכול ולחתוך סלט גם באמצע הלילה, ותמיד
9. בעלת חולשה קשה לנעליים :] (כן,אהמאהמ)
10. אוהבת אותי..ומי שלא מתאים לו..שיקפוץ D:
לא יודעת, זה לא קשור אבל מלא אנשים אמרו לי את זה
אז תקעתי עוד 10 שורות לפוסט! ובכלל, הוא צריך להיות יפה כמו של הטרול
(ברור שזה לא יקרה בגלגול הזה).
מספרים,
שפעם אחת,
במקום כלשהו על פני האדמה,
התאספו כל הרגשות והתכונות האישיות של בני האדם.
היה להם קצת משעמם
ולכן שיגעון הציע: "בוא נשחק מחבואים!"
הסקרנות הרימה גבה ומכיוון שלא ידעה להתאפק שאלה: "מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?"
השיגעון הסביר: "אני אכסה את העיניים ואספור עד מיליון, אתם תתחבאו וכאשר אגמור לספור, אחפש אתכם".
ההתלהבות רקדה עם האופוריה,
השמחה קפצה כל כך גבוה שזה שכנע אפילו את הספק וגם את האדישות.
אך לא כולם הסכימו להשתתף:
האמת העדיפה שלא להסתתר, שהרי בסופו של דבר תמיד מוצאים אותה,
הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש (אך מה שכנראה הפריע לה באמת, היה שהרעיון לא היה שלה).
אחת... שתיים... שלוש... החל לספור השגעון.
הראשונה שהסתתרה היתה העצלנות - היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה, הקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה.
הנדיבות כמעט ולא יכלה להסתתר כיוון שכל מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחבורתיה ולכן ויתרה עליו.
"חור בגזע עץ? מושלם בשביל הצניעות!
מאחורי כנפי פרפר? מושלם בשביל החושניות!" וכך הלאה.
בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה...
התשוקה הסתתרה בלוע הר געש
והאהבה בתוך שיח של שושנים ...
999,999.... מיליון!!!
סיים השיגעון לספור והחל בחיפושים.
ראשונה נמצאה העצלנות - רק שלושה צעדים משם.
אחר כך מצא את הספק: יושב על הגדר ולא מצליח להחליט עדיין היכן להסתתר.
אח"כ שמעו את התשוקה מרעידה הר געש.
פתאום הופיעה הקנאה וכך נמצאה גם ההצלחה.
רק האהבה לא הופיעה בשום מקום.
השיגעון חיפש מתחת לכל אבן, מאחורי כל עץ, בפסגות ההרים.. וכשעמד להתייאש ראה שיח ורדים והחל לחפש בין ענפיו.
פתאום נשמעה צעקת כאב:
הקוצים פצעו את האהבה.
השיגעון לא ידע מה לעשות בכדי להתנצל: בכה, התחנן, ואפילו הבטיח להתלוות אליה לכל מקום.
ומאז אותו יום - האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה....
כדי שלא יהייה פה משעמם מיידי, פוסט ארוך,אני חושבת. בהביי
נוייקית :]
אה,כן
ביקרתי בבלוג של רועי
וראיתי בית מהשיר שהוא כתב..ופשוט לא יכלתי להתעלם ממנו:P
אז, כדי שתראו בעצמכם:
And even when it's done
when the moon replace the sun
and when the smoke will disapear
and you'll can see it all clear
you will still be in my haed
one last kiss bedore I'm dead
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
