תני לי יד, תני לי מקום אצלך בעולם...

נמאס לי לכתוב אותו הדבר כל הזמן אבל אני פשוט לא יכולה שלא.

מחרפן אותי. מטריף אותי שהוא לא יוצא לי מהראש. אני מנסה להתחיל קשר עם בנים אחרים ופשוט לא מצליחה.

הוא תקוע בראש שלי ולא מוכן לצאת.

זה לא עוזר לי, באמת שלא, הרי אני לא אתקשר אליו ויזום פגישה, אני לא מסוגלת..

שלושה שבועות שלא דיברנו, כי אין מה לעשות, כנראה שאני לא בראש מחשבותיו, זכותו..

אבל אני באמת לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו.

והכי נורא, שכל פעם כשיש לי הזדמנות להיות עם מישהו אחר הוא ישר קופץ לי לראש, חוסם אותי.

רע לי עם זה . זה בכלל לא נעים.

לפחות שיחזור לקרות בנינו משהו.

"לא דומה לאף אחד.."