ג'ינג'ית מיוחדת

"הסרת יצור" פעם שניה. לעולם לא חשבתי שאגיע למצב הזה.

זה רק מצב של נערות אבודות, שתלותיות, נואשות... טוב בעצם...

איך נפלתי על הבן אדם הזה? ששיקר לי. אמר "אני אהיה שם לצידך", וידעתי, הרגשתי שזה לא יהיה ככה, אבל שאלתי "אני יכולה לסמוך עליך?".

"כן", החלאה הושיב לי. העיקר מה זה כל הבולשיט, כל כך אהב אותי כל כך רצה להיות איתי, ואחרי שבועיים של פרידה כבר התגבר. זאת אהבה? אהבה שוכחים בקושי אחרי שנה.

חלאה, פשוט חלאה. חסר עמוד שדרה. חסר אמת, שקרן, מעופף, לא אחראי, למה אני נופלת על אידיוטים?

אמרתי לו "טוב, אל תשכח ב10 וחצי שם. אל תאחר כמו כל פעם בכמה שעות". בהתחלה לפחות הוא איחר בחצי שעה. אחרי ה בשעתיים. ואחרי זה, זה לא היה מספיק חשוב להגיד לי מתי הוא מגיע. כאילו אין לי חיים. אין לי מה לעשות רק לחכות לצלצול הגואל שלו כדי שאתחיל להתארן וארד למטה תוך 15 דקות. מה נראה לכל האנשים שהם מתייחסים אלי ככה? אמרתי לחברה, יום חמישי ניתוח, אני צריכה אותך שם. החברה הושיבה:"אני צריכה לעשות דיסק למסיבה, וידיד אמור לעזור לי, אני לא יכולה להבטיח". מה זה החרא הזה? נסעתי איתך לפאקינג חוף, הבאתי את האוהל ואת כל החרטה, הייתי שם ותמכתי. הייתי פששוט צריכה להגיד שזה בולשיט אחד גדול ואין מה לנסוע לשם.

מחכה לאוטובוס, מתקשרת, החלאה אומר" מה את בלחץ?". מה אני בלחץ??? אני סומכת עליך ועמוק בפנים, אבל לא כל כך עמוק, יודעת שתאחר, תבריז או משהו כזה. והנה אני נוסעתי באוטובוס. מתקשרת... מתקשרת... מתקשרת.. החלאה לא עונה. מתקרבת לבית חולים. החלאה לא עונה. מחכה בכניסה. החלאה לא עונה. שעה.  שעתיים. שיחות בלי הפסקה. אין מענה. הוא לא נמצא "בבית". 3 שעות.4... 5...6... 7... 8...9...10...11... החלאה לא עונה. עכשיו החלאה חייב לי 1500. כנראה שהאידיוט הזה פשוט לא רצה לשלם. אני מאוד מקווה שקרה לו משהו. למרות שנראה לי שהוא עשה פרסה לכיוון ראשון לחבר, ומשם חתך לבר. בא לי לחנוק אותו. להרוס לו את הפנים.לצעוק ליד כל החברים שלו שהוא חלאה וליד הבנות שיש לו איידס. הבן זונה. אני לא יכולה לתאר את האכזבה, את ההרגשת החוסר אונים שאני מרגישה שוב. אני רוצה לפוצץ לו את הפנים. מגיע לו. ועוד איך מגיע לו. האידיוט הזה. אני מאוד מקווה שמשהו אצלו לא ילך בסדר. ששישאר לבד ויסבול כמוני. שלא יהיה אפ אחד לצידו כמו שהוא עשה לי. הוא לא שונה בשום דבר מאביו, שנטש אותו. בן זונה, אידיוט. אין לי מספיק מלים כדי לתאר איך אני מרגישה, איך פשוט בא לי לשמוע למה הוא לא הגיע. איפה הוא היה האידיוט הזה. אני מקווה שהסמים או הכדורים או משהוא משקר לגביו יהרוסלו משהו במוח והוא ישלם את המחיר. זה עלוב שאני מחכה לצלצול שלו, אחרי ה48 סינונים שקיבלתי.

אמא שלי כל כך דואגת לי. ומה שמצפה לי... דווקא עכשיו. כשחזרתי לחיי חברה, כשיש סופשבוע מלא בימי הולדת, וכיף, וש מחה.

שקרן. אידיוט. אני מאחלת שישלם על זה.