sun comes up we laugh and we cry. sun goes down and then we all die.

שלום לך אהובה,

את קרה כרגיל,

לא נותנת לעצמך מנוחה.

רק מכאיבה לעצמך.

איך את מסוגלת לשבת כלכך הרבה שעות לבד,

איך את מסוגלת לספוג את כל הכעס הזה?

כבר אין לך אחריות על גופך,

שלא נדבר על נפשך השבורה לרסיסים.

אהובתי,

שנים שכבר לא קראתי לך ככה.

את שוב לבד,

זה מגיע לך,

אמרתי לך שברגע שאני אעזוב כבר לא תהיה לך דרך חזרה..

לי לא יותר טוב, תאמיני.

הכאב הנפשי שעברתי איתך רק נהפך לכאב פיזי עצום.

ואיכשהו בזמן שאני חושבת איך את,

איך אנשם שהיו יקרים לליבי,

את רק חושבת על עצמך.

לכולנו רע, לכולנו טוב

לכולנו כואב,

בסופו של דבר לאף אחד לא מזיז מהכאב שלך.

את נשארת עם עצמך.