טרה רוסה

הורדת כמה צ'ייסרים, הבירה והוודקה פתחו רחבה אלטרנטיבית בעורקיך והקטנה ששאפת בדרך לא מראה רחמיה ולא שולחת נחמה.

היא שולחת לך עיניים בדאנס בר, אתה לא יכול להימלט מזה, ואולי גם לא ממש מעוניין. אחרי הכול, זה לא ממש מטריד ובטח לא מעניינך שלא מצפים ממך לכלום חוץ מאשר להיות ניצוד. ליטוף האגו, המבטים מהחברות לקישוט שספק רוצות בטובתה ספק שונאות אותה על האומץ בכלל מרימים את הביטחון לקומה ה-69.

מחייך בחזרה, בודק אם ההשערות שלך נכונות. לא מפספס אף לא במעט – "לקח לו זמן לדביל, אבל הוא מתייחס סוף סוף, כבר התחלתי לחשוד בנטיות שלו" ("וחלילה לא בחוסר האטרקטיביות שלי – רחמנא לצלן"). גלגלי החשיבה שלה שקופים כמו מי הים בחופים הקריביים של מקסיקו.

התפנה לידה כסא, או פונה כרמז ע"י אחת המלוות. חוסר הוודאיות וההחלטיות הלקויה מתחלפות להן בהבנה שהמקום הולך ומתרוקן, סוף הערב מגיע וההיצע דועך לאיטו. התיישבת שם, מצית סיגרית ביטחון, לוגם מהבירה בתנועת ה"אני כאן עכשיו", מניח את הכוס בחזרה על הבר ומחייך את החיוך הכי סקסי שיכולת לשלוף ממאגר-המימיקה-האווילי שטיפחת מאז שהבנת שחיוך יפה עם גומות זה משהו שנראה טוב רק על השידה של סבתא בתמונה מטקס קבלת ספר התורה בכתה ב'.

שיחת ניתוץ הקרח מתחילה, הניסיון להיות כמה שפחות נדוש מתגלה כשיחה שאפילו משפט כמו "אבא שלך גנן" היה יכול להיות פחות בנאלי ממנו. אתה תזכור לדקות הקרובות  את שמה, היא "רואה את האור" כששומעת מאיפה אתה, אפילו הצלחתם להעלות גיחוך משותף משגיליתם שקיים אח של גיס של שכן שהנכד שלו גידל כלב שבעליו הקודמים  היה מפקד של שניכם בצבא בשנים שונות.

המלצרית עוברת, שני שוטים של ג'יימסון מונחים על ידינו, לחיים – מנות שחרור מתחים.

 אתה מתעניין בחייה, היא אשת מכירות. לא ילדה בכלל – ראתה את "רגע עם דוד" לי ואת התוכנית ההיא ללימוד אנגלית בשחור לבן – ולא, לא בשידורים חוזרים! היא שואלת בחזרה "מה אתה עושה?" גבר, אתה לא משתווה אליה כרגע, היא בכמה רמות מעל. אתה משוחרר שנתיים, טיילת, עבדת בעבודות מזדמנות, אפילו שיפרת כמה בגרויות – זה נחשב השכלה, לא? אבל כרגע אתה בדיוק מחפש, ואולי מתחיל ללמוד, לא בטוח. נראה מה יהיה עם רשימת ההמתנה. אז אתה מחליט ללכת על כנות "אני הולך לים".

דיי בצדק, היא משתוממת, מחכה להמשך תיאור אורך חייך הפרודוקטיביים – ואין המשך. פה סיימת לנדב מידע על קורות חייך, וממש לא מסיבות של סיווג בטחוני. כשאין מה להציג אז זהו זה. אולי היית צריך להוסיף שהיית מדריך מצטיין בצופים בכתה י',ארגנת לבד את טקס האש ואפילו קיבלת תעודת הערכה ודיסק של MTV HITS  מהרשג"ד! ואולי לא!

עומדות בפניך שתי אפשרויות, בעצם - אולי יותר, אבל במצבך ההכרתי הנוכחי גם שתיים זה מספר שממש קשה לספור עד אליו: או שאתה שותק, מודה בתבוסה ונותן לה לאחל לך לילה טוב, או שאתה שולף את איזה שפן, בתקווה לא שיכור, מהכובע.

"כן, הולך לים למחייתי, כל יום – לא מאחר, לא נעדר ממשמרות. עובד לתפארת – רוצה לבוא איתי לעבודה מחר בצהריים?"

כל כך מבסוט מעצמך על ההצלחה להיות שנון בשקל שאתה כמעט ושוכח שאתה הולך לקבל סירוב מהסוג שלא קיבלת מאז שניסית את מזלך עם המש"קית ת"ש שהייתה היצור הנשי היחידי בסביבת 100 טירונים. כמו הפעם שהזמנת לדייט את מלכת השכבה מעליך, כמו בפעם שהיא סוף סוף נאותה להיענות בחיוב אבל בסוף הערב הפורה בקפיטריה שליד הקולנוע, גילית שהיא שומרת עצמה לחתונה. או לחבר החייל ה"קרבי" מהאפסנאות בצריפין שיהיה לה בעוד חצי שנה.

"יש מדוזות?" היא מפתיעה. זה סוג של הסכמה. אתה מבין מה קרה פה כרגע? המש"קית ת"ש שלך. ביתקת את מלכת השכבה! היא אשת מכירות מצליחה, אתה  ברחת ממוקד טלפוני, יש לה דירת גג במרכז ת"א, אתה חשבת פעם על לעבור עם שותף, אבל גילית שהאוכל חינם הרבה יותר חינם בבית של אמא שלך, היא פרקה כל עול ברוקסן ז"ל ואילו אתה גילית את חיי הלילה ב"חממה".

כל כך רחוקים, שנות אור. אין שום התאמה נראית לעין. צדו אותך, אתה גוש בשר מקצות אצבעות רגליך ועד אפס קצה מחלפות ראשך.

אבל אתה לא סתם גוש בשר. אתה הפילה! הסינטה! החלק הניתן לכוהנים בעת הקרבת הקורבן.

לא מתחרט, לא מרגיש מנוצל, וממש – אבל ממש לא מתנצל.

באת לצוד ילדים? הניחי המלכודת והטרף בוא יבוא.

נפתחתם משהו, היא נשענת עליך בטבעיות, בתנועות מיומנות היא מלטפת ומעבירה ידיים על הבטן והיד, בודקת בסתר את המערכת המסקולרית שלך, רק לוודא שהחולצה לא מסתירה קורבן בעל כרס רופסת. אחרי הכול, כאלה יש גם בארץ הגילאים שלה. איפה שהוא בסביבות 30 עד 30+. לא לשם כך היא הגיעה לשמורת הטבע הזאת, היא לא תתבלבל בבחירה.

החברות שלה קיבלו איתות שהמשימה נסתיימה לה להערב, אפשר להתקרב ולחטוף אותה משם כבר, גם אתה דיי רוצה לישון, אפילו על מאנצ' הלילה ויתרת. כל כך עייף. מספרי טלפונים מתחלפים. אתה לא בטוח אם יש לך שם כמו שלה ברשימה, אז למען הסר ספק אתה מוסיף "!!" ליד הרשומה. יום אחד תתפנה לסינון וריקון מספרים לא אקטואליים מהנייד ותעמוד בחוסר ידיעה אבסולוטית  מול שמות כמו "ד, 123, קרן-רמת גן ו'לא לענות'". ולמען האמת, גם לא ממש יהיה לך אכפת, זה לא שהם טרחו להתקשר בשנים האחרונות, במיוחד לא "תתת 5"  כך שהם לא באמת חברים ממילא.

נסחבת הביתה ע"י כמה חברים. החלטה מהירה שקרם השיער יחכה על הראש עד למקלחת בבוקר, וקדימה – הגיע הזמן לסמן עוד V על יום שעבר. לילה טוב.