לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

_____




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

רע רע רע


אני לא ממש יודעת מאיפה להחיל..אבל פשוט רע לי..

החיים שלי מתנהלים בצורה שבחיים לא דמיינתי.. הכל הולך לי מגעיל...כמעט כל יום אני מוצאת את עצמי בוכה.. וזה ממש לא מתאים לי.

אני שונאת את עצמי פשוט על הכל.. כל דבר שאני מנסה לעשות פשוט לא הולך...אני קרה לאנשים שאוהבים אותי וזה אחד הדברים שיותר נוגעים לי.. אני פשוט מנסה להרחיק את כל מי שמנסה להתקרב, שמנסה להבין מה איתי, למה רע לי, למה אני לא מסוגלת להראות את מה שעובר לי בלב. הם לא באמת מצליחים להבין...והם לא מבינים שזה הם יגינו שהם אוהבים זה לא יעזור...זה יהיה כיף למוע אבל לא ממש ישנה משהו בפנים....עדיין אותה הרגה מסריחה!

 

יש לי חוסר הערכה עצמי !.

השנאה שלי לעצמי אפשר להגיד ממש שוברת אותי, אני כבר לא מכירה את עצמי, רוב השנאה נובעת משומן. תמיד היו לי למשל הפרעות אכילה...פעם פשוט לא הייתי מפסיקה לאכול..אבל הייתי רוקדת אז זה לא השפיע..אבל ברגע שהפסקתי לרקוד שמתי לב שאני ממש משמינה..אז תפסתי את עצמי בידיים הפסקתי לאכול .. בעקרון אוכלת, אבל לא הכל. מאז אמא שלי יורדת לי לחיים, חיה באשליות שאני אהיה אנורקסית.

האמת שהמון אמרו לי שרזיתי וגם הבגדים מראים אבל נשקלתי והכל חרטה...עדיין באותו משקל מגעיל :\

אני שונאת כל חלק בעצמי...בעקר את הגוף ורק בגלל שאני שמנה אבל לא רק..השיער המתולתל, העיניים הקטנות, האף הגדול, השפתיים הלא יפות, פשוט הכל מכוער...לא כולם חושבים כמוני...אבל זה לא ממש עוזר.. כי אני באיזשהו שלב בחיים שלי הפסקתי להאמין לאנשים..אני מקשיבה רק לעצמי...ככה שלא חשוב כמה יגידו לי אנשים מה הם חושבים...אני ישאר באותה דעה...כמו שמשהו חמוד קורא לי..-אבן-

 

אוףף אני אפילו לא מצליחה להביע סתם ככה את מה שאני מרגישה.. הכל מתערבב לי כמו סלט...קופצת מנושא לנושא בלי לשם לב בכלל..

נמאס לי מהחיים האלה..

לפעמים אני פשוט מוצאת את עצמי מתחננת לה' שיקח אותי.. אפילו שאני לא בטוחה ב-100% שהוא קיים..

ממש כואב לי כל חלק בגוף...לא כואב באמת...לא כאב פיזי...כאב נפשי...הלב שלי מרגיש חולה.

אני כבר לא אותו אדם שהייתי פעם.. הייתי מלאת שמחת חיים פשוט לא ראיתי את עצמי בוכה...והיום...אני מזוייפת...אני לא באמת מתכוונת לחיוך הזה או לצחוק הזה..אני לא מסוגלת להראות את הכאב לי....קשה לי...

הייתי רוצה לתת את כל האהבה שבי לאדם...שאני יודעת שבאמת אוהב אותי..אבל אני לא מסוגלת...

אפילו שהיום הוא סיפר לי שקצת יורד לו ממני..ואני לא אשקר...זה דיי שבר אותי..הרגשתי שאני מתרסקת עוד יותר...אני לא יודעת עד לאן יש לי לנחות..אני מרגישה לא רק על הקרקעית...אני שוככבת  איי שם למטה..חסרת כל פשוט זועקת לאין לי מושג למי..שיעזור לי...שיציל אותי...אבל אף אדם לא באמת מצליח להקשיב לי...אף אדם לא מסוגל לשמוע את הזעקות שלי...מתחננת לעזרה...אבל כלום...

אפילו עכשיו...שניסיתי להפתח...וניסיתי לספר ממש ממש כל מה שעובר עלי...לא עשיתי את זה...עדיין יש את כל הבדידות והעצבות שם בפנים...כלוא חזק חזק ...שום דבר לא מצליח לשחרר את זה...

 

אני צריכה להתאבד, אני גורמת רע לאנשים סביבי.

אולי אם אני כבר לא אהיה...יהיה להם פשוט יותר קל.

נכתב על ידי crocodile_sexy_style , 10/8/2007 00:57  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  crocodile_sexy_style

בת: 32




178
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לcrocodile_sexy_style אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על crocodile_sexy_style ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)