מה קורה? אז זהו אני החלטתי שיהיה לי בלוג משלי בהתחלה חשבתי שזה לא בישבילי אבל החלטתי בכל זאת לנסות .
בקיצור אני בן 20 משרת ביחידה קרבית כלשהי בצה"ל גר בצפון הארץ ומשרת כרגע בדרום , יש לי חברה כבר דיי המון זמן והאמת היא שזה טיפה קשה להיות במערכת יחסים לפחות מצידי, כשאתה רואה את הבית פעם בחודש כי אולי זה הדבר העיקרי ביותר שגורם לך להיתגעגע יותר מכל הביתה ואני בטוח שכל חייל קרבי מבין אותי אז השבוע אני חזרתי הביתה אחרי שסגרתי חודש בשיא החום וזה לא קל כשגם ב 2 בלילה אתה עדיין מזיע , ואתמול סוף סוף ראיתי את החברים יצאנו לאיזה פאב ואז למועדון כמובן שבסוף הערב כשהיינו שפוכים לגמרי הלכנו לים וניזרקנו על המידשאות שם , כשבחורות עוברות ונותנות לך את החיוך החמוד שלהן כשאתה רואה אותן כפול , שהאמת זה לא כל כך גרוע למה היו כמה כוסיות.
אתם יודעים ליפעמים אני שואל את עצמי למה אני צריך לתת 3 שנים מחיי כשבמדינות אחרות ה 3 שנים האלו הן ללימודים ולבילוי ולא לשרות צבאי, אבל אין מה לעשות עמוק ביפנים אני יודע שזה משצריך לעשות. זה פשוט שהאוירה כל כך שונה ממה שציפיתי כשהיתגייסתי כלומר הראש של החיילים הוא שונה ממה שהיה פעם וזה לא משציפיתי מלוחמים.
אני חושב שזה נובע מחוסר מוטיבציה, חיילים כיום מיתלוננים המון על כל מיני שטויות ולצערי הרב גם אתה נימשך לזרם. פעם לחיילים היה למה לישאוף כיום אין אז נכון שמנסים להשמיד אותנו מכל הכיוונים אבל מדינה כבר יש, פעם היו נילחמים למען הקמתה שזה נותן המון כיום אנו שומרים עליה אבל עמוק ביפנים אנו יודעים שאף אחד לא יכול לקחת אותה מאיתנו אלא אים הממשלה תיתן אותה , אז חיילים במין אופורייה מסויימת וזה גורם לחוזר מוטיבציה , אל תבינו אותי לא נכון אני נגד מילחמות כן אני מין לוחם שהוא נגד לחימה אבל כשיש אותה אני הראשון שיסתער בקרב.
אבל מה כן אני חושב שצריך להיכנס בכל אירגוני הטרור פעם אחת ולתמיד אחרת הניסיונות ליפגוע בנו לא יפסקו , ישראל לא צריכה להבליג כל פעם נכון שאנו צבא מוסרי אבל זה לא הגיוני שיש אירגוני טרור שפוגעים בנו ואנחנו לא עושים כלום חוץ מהריסת בית שלהם פעם ב... כניראה שאנחנו לעולם לא נילמד, לצערי ניגמר הזמן ניתראה בהמשך.......