לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  טיטי מחפשת בית.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

לבד.


אני מרגישה לבד.

דווקא ברגעים שאני הכי לא.

יש לי הרבה חברות.

יש לי הרבה חברים.

שתי חברות  אי אפשר לסמוך עלייהן באמת,

כי הן ממש רכלניות,

הן התחילו לרכל עליי אבל רק שתייהן.

אף אחד לא מצטרף אלייהם.

אז למה זה כל כך רומס אותי?

למה? למרות שאני יודעת שאני יותר מקובלת ועם יותר חברים.

זה כ"כ שוויצרי להגיד.

אבל זה נכון.

וזו הפעם הראשונה שאני אומרת את זה, בבלוג הפרטי הזה.

אני לא יכולה יותר, הלוואי והיו לי חברות אחרות,

חברות שלא מרכלות אחת על השניה בלי להפסיק.

חברות שהן באמת חברות.

יש לי כאלה חברות, אבל הן מהשכבה לא מהכיתה.

חבל לי.

ויש לי גם כאלה שהן מחוץ לבית ספר.

האמת,

הלוואי והייתי יכולה לעבור מפה,

רחוק.

להתחיל התחלה חדשה.

 

 

כוסאמוכ.

בא לי לרוקן בקבוק וודקה על המיטה שלך,

לשמוע איתך מוזיקה.

ולחבק אותך.

זה מה שבא לי.

באמת.

נכתב על ידי טיטי מחפשת בית. , 19/8/2007 14:48  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נמאס לי.


זה פשוט מגעיל.

עכשיו אני עולה לכיתה ח'.

כשהתחלתי את כיתה ז' חשבתי שהכל יהיה פרחים ופרפרים וקשת בענן וחדי קרן ונחוי.

חשבתי שהכל יהיה מושלם, כמו בסדרות בערוץ הילדים.

שקבוצה של שש בנות נפגשת ופשוט כל אחת יותר נחמדה מהשניה.

וזה כ"כ לא.

תמיד זה קבוצות בבתי ספר,אני באתי עם שלוש בנות מהיסודי והתחברנו עם קבוצת בנות אחרת.

הכל היה טוב.

הבנות האלו לא ממש התחברו עם ילדות אחרות ונשארו בקבוצה,

ואני כן.

הן כעסו עליי כשהייתי מדברת עם הקבוצה השניה.

וכשבאתי אלייהן הן התייחסו אליי מגעיל.

בגלל ששתי הקבוצות לא ממש מדברות, ניסיתי לשלב את זה בצורה הכי שווה שיש.

כי אני אוהבת את שתי הקבוצות.

אבל זה לא הצליח.

 

והילדות כ"כ מגעילות בקבוצה הראשונה.

ילדה אחת מרכלת על ילדה שניה ואחרכך אומרת שהיא החברה הכי טובה שלה.

ונמאס לי.

אף אחד לא אמיתי שם.

כל אחת תוקעת סכין בגב של השניה.

ואי אפשר לסמוך על אף אחת.

ועכשיו שתי בנות מרכלות עליי.

ונפגשתי עם אחת מהן אתמול.

זה פשוט ג ו ע ל י.

וזה מציק.

וכ"כ חבל לי שזה המצב.

 

סתם כי אין לי מקום אחר לפרוק את זה.

 

טיטי,

שעדיין מחפשת בית.

נכתב על ידי טיטי מחפשת בית. , 18/8/2007 14:56  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קשה לי לחשוב.


וזה קשה לי לחשוב שאולי
יהיה לך עוד טוב גם אחרי
קשה לי לחשוב שאולי
תרגישי קרוב גם בלעדי

היפ היפ

איך אני אגיד לך את זה
לא תמיד אני יודע מה לעשות
איך אני אסביר לך את זה
לא מנסה להתשמש במילים הכי פשוטות

לומר לך שאני מצטער
על כל מה שעשיתי לך
לומר לך שאני מוותר
על כל התענוג הזה מראש

וזה קשה לי לחשוב שאולי
יהיה לך עוד טוב גם אחרי
קשה לי לחשוב שאולי
תרגישי קרוב גם בלעדי

תסתכלי עליי עכשיו איך אני נראה
כמו סמרטוט
וכמה פעמים אני צריך לחזור ולהגיד לך
כן אני יודע, עשיתי טעות

לומר לך שאני מצטער
על כל מה שעשיתי לך
לומר לך שאני מוותר
על כל התענוג הזה מראש

וזה קשה לי לחשוב שאולי
יהיה לך עוד טוב גם אחרי
קשה לי לחשוב שאולי

 

שתי מילים הפכו את השיר הזה לאחר מבחינתי.


אוף.

נמאס לי.

איזה מזל יש לי?

אני קמה בבוקר קוראת את ההורוסקופ-

סוף השבוע הקרוב מתאים לדיאלוג זוגי ועדין שבינו לבינה. אולי זה הזמן לומר דברים שרציתם לומר אבל עד עכשיו התאפקתם, לשתף את הפרטנרים במה שעובר עליכם, לפתור בעיות שהתעוררו ובעיקר לבלות בשניים. אם אתם פנויים רגשית – אולי זה הזמן להיכנס לאינטרנט, להרים טלפון או שניים ולצאת לדייט.

 

ואז אני פותחת את המוזיקה ואיזה שיר מתנגן?!

 

All You Need Is Love

 

ואחרכך הוא שולח SMS שנפגש,

 

ולא היה טוב בכלל.

 

אוף.

מישהו לקח לי את כל הקסם מהדבר.

 

הלוואי והכל היה אחרת.

 

אבל אם הוא אוהב אותי זה לא אם אני אשתנה זה אם אני אשאר כמו שאני.

טחח אני ביטאתי את המשפט גרוע.

 

אני מנסה לא להשתנות בגללו.

וזה פשוט לא מצליח.

 

איזה תסכול :/

 

תבורכו,

טיטי-

שעדיין מחפשת בית.

נכתב על ידי טיטי מחפשת בית. , 17/8/2007 03:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

119
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטיטי מחפשת בית. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טיטי מחפשת בית. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)