-יום למחרת-
אזרתי אומץ וניגשתי אליו
"היי מיה " הוא החזיר
הפנתי את הגב והלכתי לכיתה , לא היה לי אומץ , זה היה ברור .
בגלל השביתות הלכתי מעט מאוד לבית הספר והחופש הזה כביכול נתן לי הרגשה טובה , ונתן לי זמן לחשוב על הכל .
באחד מן הימים של השביתה אני מריה וקוראל הלכנו לשבת בבורדו [מסעדה] בבוקר , עוד אחד מהיתרונות של השביתה .
"היי חצלצילה שלי " מריה פנתה אליי
"היי פיטפיטונה " אמרתי ושנינו צחקנו , לי למריה וקוראל היו מין כמה מילים שרק אנחנו הבנו את הפירושים שלהם .
"בוקר טוב " אמרה קוראל בייאוש הערנו אותה ב9:00 והיא חשבה שהיא עומדת להתעלף מעייפות למרות שהיא הלכה לישון ב22:00 .
אני ומריה כמובן התגלגלנו מצחוק
התיישבנו במסעדה והביאו לנו תפריטים הזמנו סלט יווני קנקן לימונענע ו3 דיאט קולה
האוכל הגיע והתחלנו לדבר .
"אני לא מאמינה שאני לא מצליחה להשיג אותו ! זה כל כך מעצבן ! "
"אולי הוא הומו " קוראל שאלה והתחלתי לצחוק
"הוא לא , לא ניראה לי " אמרתי , באותו הזמן מריה ישבה באיפוק ניראת כיאלו
היא חושבת על משהו .
"מיה את יודעת מה אני חושבת ? " מריה שאלה
"מה ? "
"אני חושבת שאת ילדה אגואסטית שרוצה שהכל יהיה בידיים שלה , ואם את
לא מקבלת מה שהיא רוצה מתי שאת רוצה , אז את בוכה לנו או לאמא שלך
ומבזבזת מאות שקלים רק בגלל שאת ב"דיכאון עמוק !” מספיק עם זה את
ילדה גדולה , אם הוא לא רוצה פשוט תחתכי , בחיים שלי לא ראיתי מישהו
שאמר לך לא , אז תפסקי לחפש אחד כזה , את יפה , את גבוהה , את אינטילגנטית ויש לך הכל , בית יפה הורים תומכים , כסף
תפסיקי לחפש דברים שאין לך ! "
זה נחת עליי כמו מטוס שהתרסק המילים שלה היו כל כך נכונים וחדרו לי ישר
ללב לא היה לי אומץ לבכות מולה , זה רק יראה את הטמטום שלי עוד יותר
אולי היא צודקת אולי זה באמת הזמן לשינוי
"אז את אומרת שנישאר רק ידידים ? " לא האמנתי למילים שהוצאתי מהפה ,
כל החיים שלי לא ויתרתי בכזאת קלות ראש ! ופתאום בגלל שהיא אמרה אני יוותר ?
"בנתיים לא היה לכם משהו מעבר אם זה נועד לקרות זה יקרה אני מבטיחה לך
זה לא בידיים שלך "
לא אמרתי כלום בנושא הזה מעבר לכך , ישבנו אכלנו צחקנו דיברנו , דיי על הנושא הזה לא מדברים , ידידים זה גם משהו .
מיום ליום הרגשתי יותר טוב בקשר לזה , הרגשתי יותר נינוחה לידו והיה לי אומץ לדבר איתו , ממש מעבר להיי , ביי וכאלו
אני לא אומרת שהפסקתי להרגיש אליו משהו , הרגשתי אליו אהבה בין ידידים , ולא מעבר
הימים שלי היו כל כך קצרים וחלולים עד שמרוב שלא היה לי מה לעשות קראתי , קראתי בכמויות ספר אחד ביום לפחות , שלא תבינו ל נכון אני אוהבת לקרוא ! מאוד אוהבת לקרוא .
קראתי ספרי מתח ופעולה וספרי אגדות , קראתי חצי ספרייה של הבית שלי
יום אחד אחותי ואמא שלי היו בספרייה והביאו לעצמם ספרים , אחותי לקחה ספר שקראו לו "הומאים לים " מסופר על חיים של אישה שמואהבת בהומו והיא ממש נשברת בגלל זה , וכל זה , ספר ממש מעניין, אחרי שסיימתי לקרוא אותו התחלתי לחשוד בכל מיני אנשים שאני מכירה שהם הומאים , דקל ? בחיים שלי לא האמנתי שהוא כזה כך שבכלל לא טרחתי להעמיק בנושא
באותו יום שבו סיימתי לקרוא את הספר קרן באה אליי
"זה וודקה ?" היא שאלה והצביעה על בקבוק של וודקה
"מין הסתם ,בא לך ? " שאלתי ממש היה בא לי לתפוס ראש
"וואלה תביאי קצת " היא אמרה
"טוב שנייה אני מביאה כוסות וספרייט "
הבאתי הכל והתחלנו לשתות מה שניראה לנו שהיה נגמר בכוס או כוסית נגמר ב5 כוסות לכל אחת , בהחלט תפסתי ראש
הייתי לבד בבית והיא הייתה צריכה ללכת הייתי ממש מסוחררת וגם היא אבל באו לקחת אותה והיא ממש לא הריחה מאלכוהול
לעומת זאת אני הייתי בבית שלי , כשבאתי לעלות במדרגות נתקעתי בהם ונפתח לי חתך גדול ברגל , מרוב שלא הבנתי מה אני עושה לא טרחתי לחסות אותו והמשכתי לדמם
אני חושבת שאיבדתי המון דם באותו הזמן הלכתי לנוח , וכשקמתי הראש שלי ממש כאב והיה לי קר , קפוא !! קמתי מהספא על הריצפה הייתה שלולית קטנה של דם ...
המשך יבוא תביעו את דעתכם בתגובות .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: