החלטתי לכתוב שיר על אנורקסיה.
אמנם ישן , לפחות אצלי ,
אשמח לשמוע תגובות לטוב ולרע ומתיחת ביקורות ברמה גבוהה.
הו , תינוק למול העולם .
רק הוא , נלחם כנגד הבריות
הם באו
ונגעו בו ,
נעצו מבטים
רק בגלל שלו , היה יותר מאחרים
והשיכנוע העצמי
הקשה יותר
עבר את הרף
והוא ירד לו
וההורים דאגו
והוא ירד לו
והנשמה כנגד
באה לעודד לשמור
אך כח ההשפעה גדול ביותר
אינו יכול להכיל בתוכו את הכח הפנימי
של הגוף
שחלש
ואומר
שנמאס , שאי אפשר לשרוד
שאי אפשר
שהמשקל ממוטט
שהוא עף לו באוויר
כי החמצן נעשה יותר קליל
מאשר שק רווי עצמות
שק רווי מחשבות שגויות.
אנורקסיה .
מילים ?
למול מוות ?
גוף ?
למול שק עצמות ?
נשמה בגוף ?
למול נשמה בשמיים ?
שלכם ,
טינקרבל .