האופטמיות תנצח!!!

זה מין יום כזה מיוחד, שונה מכל השאר, נבדל. מן פריק כזה שלא מתאים לשום דבר. אף אחד לא מבין אותו, רק הוא, עם עצמו...

לא סתם קוראים להם הימים הנוראים, דברים משתפרים אבל נישארים אותו הדבר, משתנים וניהיים יותר גרועים.

''DO YOU LIVE, DO YOU DIE, DO YOU BLEED FOR THE FANTASY''

האווירה של יום כיפור היא תמיד מיוחדת וניבדלת מכל שאר החגים או החיים, השקט הממכר והכל כך משגע של היום הבהיר והיפה.

ערב יום כיפור, סבא שלי מת. אין יותר סבא. הכרתי אותו רק עד גיל 9. הייתי תמים, לא ידעתי מזה עצב, אבל אני כן הבנתי שאני לא אראה אותו יותר. אבל כן ראיתי, הוא היה לבן כמו סיד, הוא היה עתוף בטלית. "הוא לא ניראה כל כך שמח" אמרתי לאחותי, היא לא אמרה כלום. פשוט שתקה. ושוב זה מוביל אותי לאותה שתיקה של היום הזה.

"עוד תראה עוד תראה, כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה"

אני לא יודע מה אני אראה, אני לא יודע כלום. אבל כן, זאת שנה חדשה ואין מה לעשות צריכים להתחיל להתרגל לשנה הזאת, מחדש.

הרבה רוסים מעשנים. זה נושא השיחה העיקרי שלי ושל חברים שלי לאחרונה. אני לא יודע אם מעכזב או לא, אני רק יודע שלכל אחד יש את ה'אני' העצמי שלו שהוא אף פעם לא גילה. הוא לא מכיר אותו, לא ראה אותו. בגלל זה כולם כל הזמן אומרים ,יואוו פוזה פוזה פוזה!" כול אחד פוזאיסט! כל אחד! גם אני...  אבל אני לומד מטעויות שלי, וכן, אני לומד גם מאחרים. אני לא מעשן יותר, הבטחתי. אני לומד, הבטחתי. אבל אני לא יכול להגיד שטוב לי, כי אני אף פעם לא אדע מזה טוב עד שלא יהיה לי רע.

החזירו לי את המחשב, זה ממש מאגניב! D: מעיין!!! מזל טוב חמדתי! XD תעשי חיים מתוקה שלי! אני אוהב אותך! תזכרי את זה! 333>

תם ולא נשלם... אחרי הכל, מי ינצח אם לא האופטימיות?!

די לאלימות!

                                                                                                                        -שלו-

עישון הורג. (ריאה לא בריאה \ ריאה בריאה)